המחקר, שהתפרסם בצורה מקוונת על ידי העיתון המדעי "מדע", מעלה תקוות חדשות בכל הנוגע לטיפול בתחושת הגירוד. רופאים רבים איבחנו בעבר את הגירוד כווריאציה הרבה פחות חזקה של הכאב.
החוקרים עקבו במשך שנים רבות אחרי כלי הדם המיוחדים המעבירים את תחושת הגירוד מכל התאים הספציפיים, על מנת לנסות להבהיר כיצד המוח מתרגם באופן שונה את תחושת הגירוד מתחושת הכאב.
המחקר האחרון בנושא הצליח לבסוף להוכיח שתיאוריית הכאב החלש מאוד הייתה- טעות! החוקרים הצליחו לבודד את תחושת הגירוד ללא פגיעה בתחושת הכאב, וחקרו את הניסיונות להימנע מכך.
מוביל המחקר, ד"ר זהו פנג צ'ן אמר כי התגלית החדשה היא מאוד חשובה, וכי יש לה "השלכות טיפוליות חשובות ביותר". "הראנו כי נויורונים מסויימים- קריטיים לתחושת הגירוד אבל לא לכאב... זה אומר שאולי נוכל בעתיד למצוא טיפול לגירוד כרוני", אמר ד"ר צ'ן.
קבוצת הגנים האחראית על הגירוד, שנקראה בפי החוקרים "גן הגירוד", נקראת גם GRPR, והיא התגלתה ב-2007. במחקר האחרון שנערך, החוקרים הזריקו לעמוד השידרה של העכברים חומר בשם "טוקסין" שהרג תאים שבהם היה החומר הזה פעיל. על ידי כך שהחומר הפעיל מת, החוקרים יכלו לבודד את תגובת הגירוד. כל בעלי החיים עליהם נוסתה השיטה הצליחו להרגיש תחושת כאב באופן רגיל לאחר מכן.
החוקרים טוענים שיש שני סוגי גירוד. האחד נגרם על ידי עקיצות חרקים ותגובות אלרגיות. הסוג הזה מקושר לנוכחות כימיקל ה"היסטמין". והסוג השני הוא הסוג הכרוני, שאינו קשור לכימיקל, ואינו מגיב לטיפולים אנטי-היסטמינים.
בניסוי, העכברים שבהם הושמדו הגנים של הגירוד- לא התגרדו, ללא קשר לסוג הגירוד.
ד"ר גלן גיסלר, מומחית לגירוד מאוניברסיטת מיניסוטה, אמרה: "אני חושבת שהמחקר הזה חשוב מאוד. הוא עשוי להצביע על מטרות עתידיות למציאת פתרון לגירוד, המהווה בעיה הנגרמת מלפחות 50 סוגי מחלות שונות".