במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים נפתחה לקהל תערוכה ברמה בינלאומית של אוסף השעונים המפואר שנגנב לפני 26 שנים והוחזר לאחרונה למוזיאון במבצע בינלאומי של משטרת ישראל. מדובר באוסף מדהים של שעונים של סר דיוויד סולומון וביניהם שעון "מארי אנטואנט"- שעון המלכה.
סיפור שוד השעונים הגדול:
באפריל 1983 פרצו אלמונים למוזיאון, הסתובבו במשך שעות באולם שבו הוצג אוסף השעונים המפורסם של המוזיאון ועזבו את המקום עם לא פחות ממאה שעונים עתיקים, נדירים ויקרי ערך. בין השאר, נעלמו: שעון "מארי אנטואנט" בן 200 שנה המוערך במליוני דולרים שיצר אמן השעונים הצרפתי אברהם לואי ברגה, , שעון שולחני אחר שיצר ברגה ונקרא "סימפטיק" ואקדח מוזהב עם שעון מתחילת המאה ה־19.
מדובר בפריצה מושלמת, מתוכננת, מדויקת וללא כל עקבות. זו הגניבה הגדולה ביותר בתולדות ישראל עד אז והיא עדיין הגניבה הגדולה ביותר בתולדות ירושלים. לעזרת המשטרה התגייסו גם המוסד, האינטרפול וחוקרים פרטיים מטעם חברת הביטוח. עיתונאים רבים נשבו בקסמה של התעלומה וניסו להתחקות אחר השעונים האבודים והגנבים המבריקים. ככל שהזמן עבר, נראה כי התעלומה לא תיפתר לעולם.
אך הזמן עושה את שלו, באוגוסט 2006 עורכת דין תל אביבית יצרה קשר עם מוזיאון לאמנות האסלאם וסיפרה כי היא מייצגת אישה מארצות הברית המחזיקה ב-40 מהשעונים שנגבו בפריצה ובהם השעון "מארי אנטואנט", הפריט המפורסם ביותר שנגנב. אותה אישה גילתה על דבר קיומם של השעונים אחר פטירת בעלה- שבצוואתו הוריש לה את השעונים ,אותם גנב מן המוזיאון 23 שנה קודם.
בהמשך,באמצעות אמו של הגנב, גילתה משטרת ישראל על קיומה של כספת על שמו בהולנד. לבקשת המשטרה, פתחה משטרת הולנד את הכספת וגילתה בה שבעה שעונים, קופסאות תכשיטים מעוטרות וערכת זיוף הדרכונים ששמשה את הגנב. התחנה הבאה הייתה ביתה של אשתו בלוס אנג'לס, שם גילו פריטים יקרי ערך נוספים שנגנבו. מאוחר יותר אותרו שעונים וחפצי אמנות נוספים בכספות בנקים בצרפת. כך הגיעה לסיומה תעלומת הפריצה הגדולה ביותר בירושלים.
בימים אלה מוקמת התערוכה שתחשוף אותם שוב לקהל הרחב, ואתם מוזמנים לבוא ולהתפעל בעצמכם מהאוסף שפרשיית היעלמותו שיגעה שוטרים וחוקרים רבים בארץ ובעולם.
שעון מתוך התערוכה
השעונים מעשה ידי ברגה שבאוסף סלומונס מציגים לעינינו מגוון רחב ויפה ביותר מכישרונותיו של האיש ששמו נערץ בחוגי השענות, אברהם-לואי ברגה שחי בצרפת בסוף המאה ה18 ותחילת המאה ה 19.
לצד קבוצת ברגה המחזיקה 53 פריטים, יש באוסף סר דיויד סולומונס קבוצה של שעוני אוטומטה וכן תיבות הרחה מוסיקליות עשויות זהב ומעוטרות בציורי אמייל, בפנינים ובשיבוצי יהלומים, שיצרו אומנים ידועי-שם במאה ה-19, בעיקר בשווייץ; מבחר מכשירים מדעיים כגון מצפנים ברומטריים, שעוני שמש וטלסקופים מן המאה ה- 19-17; וכן קבוצה מעניינת של שעונים שיוצרו במאה ה-18 באירופה בעבור השוק התורכי.
ברגה היה רב אמן וסיפק שעונים מיטלטלים ונייחים למלכים, לנסיכים ולאצילים מרחבי אירופה .ברגה המציא חידושים ושיפורים רבים בתחום המחגרים, שעונים מקישים, ציון התאריך ועוד. הפריט המפורסם ביותר באוסף הוא שעון "מארי אנטואנט" שנמכר למרי-אנטואנט בשנת 1792, כשכבר היתה בכלא. בנוסף כולל האוסף גם שעוני perpétuelle הנמתחים מעצמם ונחשבו להברקה באותה התקופה;שעוני ה"רֶפִּיטר" המשמיעים את השעות ואת חלקיהן (repeater); שעוני הפעמון מטיפוס clock-watch משמיעים את השעה ואת רבעי-השעה; כרונומטרים ימיים שעיצב במיוחד לצי המלכותי וכן שעון כרכרה (carriage clock) שהומצאו על ידי ברגה באמצע שנות התשעים של המאה ה-18. שעונים אלו נתונים לרוב בקופסת ברונזה מצופה זהב ומכוסה זכוכית מצדדיה ומלמעלה כדי שהמנגנון והמחגר ייראו ומשלבים איכויות מכאניות ואסתטיות. האוסף כולל גם דוגמות של שעונים בסגנון האימפריה הצרפתית המכילים "נגינת פעמונים גדולה" וגם "קטנה", וכן משמיעים רבעי שעה ופועלים גם כשעון מעורר.
שעות פתיחה מיוחדות לחודש אוגוסט : א-ה -10-20 , שישי- 10-16.
כמו כן בחול המועד סוכות יהיה פתוח המוזיאון לקהל הרחב בשעות פתיחה מורחבות.
כתובת: רח' הפלמ"ח 2 ירושלים, טל: 02-5661291