על רקע צלילי הדחפורים ששועטים כמעט מדי שבוע להרס מאחז בשומרון או בנימין, ועל רקע הקולות המאיימים מכיוון הבית הלבן בכל הנוגע לאיסורי הבנייה והגידול הטבעי בהתיישבות, הגיע השבוע יו"ר הכנסת רובי ריבלין, איש ליכוד ותיק ונאמן לא"י, לביקור במעלה אדומים, יחד עם שר הפנים, יו"ר ש"ס אלי ישי. את המסר שביקש להעביר בביקור, יחד עם התייחסות לנושאים נוספים שעל הפרק, מבהיר ריבלין בראיון מיוחד ל'בשבע'.
למי ביקשת להעביר מסר בביקורך – לאמריקנים או לראש הממשלה?
"ביקשתי להעביר מסר ליהודים שלא ישגו באשליה שוויתור מצידנו יקדם את פעמי השלום. נהפוך הוא – כל מצב שנתפתה בו לאשליה שוויתורים יביאו להבנה בצד האחר – רק מקשיח את עמדתם.
"רציתי גם לחזק את היהודים בעמדתם במשך 40 שנה, להאמין באחדות ירושלים. יש לנו שנים ויכוח עם ידידתנו האמריקנית לגבי הצורך שלנו לא רק לקיים מערכת משלנו, שהיא מחויבת המציאות, אלא גם להבין שיש נושאים ביטחוניים שבלעדיהם לא יהיה שלום. אחד מהם הוא שלמות ירושלים, והיכולת של ישראל להתנהל בצורה שתוכל להגן על ביטחונה".
ובכל זאת, יש בביקורך מסר גם לממשלת הליכוד, שלא בדיוק מאירה את פניה להתיישבות?
"המדיניות הישראלית איתנה בעמדתה. כל מקיימי המדיניות בישראל נמצאים כרגע במים אדירים לא פשוטים. יחד עם זאת, יש לומר בצורה ברורה: בעניין זה אנו לא יכולים בשום אופן לדשדש ולהפקיר לא רק את אמונתנו, אלא גם את יכולתנו לקיים את ביטחוננו".
כיום, כמעט חצי שנה אחרי שהליכוד בשלטון, חשבת שתראה ממשלה שעוסקת עם האמריקנים בהקפאת התנחלויות?
"אני רוצה לומר בפה מלא – אני בטוח שמנהיגי האומה חושבים כך", מכוון ריבלין אל המצע הימני עליו נבחר הליכוד, "מבחינתי, אנחנו צריכים להתמודד עם ארה"ב בנושאים שנוח לנו - מכתב בוש. כל הקפאה של ההתיישבות היא אמירה לפלשתינים שאפשר להשיג הישגים מהישראלים על ידי לחץ. ומדובר בהישגים שהפלשתינים בעבר לא חלמו עליהם. היום הם מדברים חופשי על דברים שבעבר היו טאבו, כמו נושא ירושלים, גושי התיישבות וזכות השיבה. יש לומר, כפי שאני אומר, שזכותנו על הארץ היא שלמה, ואם נאמר שהיא לא קיימת לגבי חלקים מסוימים, בסוף נמצא את עצמנו במצב שצריך לוותר על דברים שבעבר היו קונצנזוס שאינם ברי ויתור. ניאלץ לסגת עד שנתפרק מכל נכסינו".
ריבלין ממשיך ושוזר את אמונו ברה"מ יחד עם עמדותיו הבלתי מתפשרות שלו עצמו: "נחישותו של הממשל האמריקני היא כזו שאי אפשר להתעלם ממנה, אך צריך לעמוד מולה, לגרום להם להבין שצריך להקל ולא ללחוץ. אני חושב שיש לתת לרה"מ את הזמן והדרך להציב בפני האמריקנים קווים אדומים ברורים, גם ביחס למו"מ שיביא".
ביקרת לאחרונה במאחזים, ביניהם בגבעת היובל בעלי. כיצד לדעתך יש לפתור את הסוגיה?
"יש מאחזים שלא אושרו טכנית, ולגביהם יש למצוא דרך לאשרם. מאחזים לא חוקיים – אנו מדינת חוק. יש לתת למנהיגי יש"ע זמן ודרך לפתור בעיות אלו. אין להתנהל במופקרות גם בדברים שאנו מאמינים בהם". ריבלין מוסיף לגבי גבעת היובל כי "אחד מגיבורי ישראל גר שם ונפל. אלו דברים שמדברים בעד עצמם ואי אפשר להתעלם מהם".
מה דעתך על כך שהאיחוד הלאומי מחוץ לממשלה?
"כל מי שנמצא בחוץ צריך לשאול את עצמו מדוע המצב הוא כך. לפעמים, לצערי, לא תמיד הסיבה תלויה בצד אחד".
האם אתה סבור שחברותה של מפלגת העבודה בקואליציה מושכת שמאלה יותר מכפי כוחה הפוליטי היחסי של העבודה?
ריבלין משדר אי שביעות רצון מהמצב הנוכחי בקואליציה, אך כדרכו מגבה את רה"מ, וטוען כי "כולנו באותו צד", אם כי "מדובר במצב לא פשוט שבו כולנו מחויבים בשום שכל ודעת".
חוק מופז שעבר לאחרונה בכנסת, הוא בעיניך לגיטימי או הפרה של רוח הדמוקרטיה?
"כללי המשחק יכולים כרגע להישבר ברמה הפרלמנטרית, כשנגיע לתקופה הבאה בה נצטרך להתמודד קואליציה מול אופוזיציה והמיעוט ישתנה מפעם לפעם. כשאתה משתמש באמצעים פוליטיים כדי לראות איך לתעתע ביריבים הפוליטיים וכשחוקי המשחק נשברים – זה לא מועיל לאף אחד בפוליטיקה. שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק יביא אחר כך לשבור את כל הכללים, וזה עלול לסכן את כל הדמוקרטיה בישראל. גם מיעוט צריך לחוש שהיה שותף לוויכוח".
לאחרונה הוציאה מתוכה כנסת ישראל מורשעים רבים בפרשיות שחיתות. מה עמדתך לגבי חזרתו לפוליטיקה של אריה דרעי – אדם שהורשע במעשי שחיתות?
"אנו חיים במדינת חוק. נקבעו 7 שנים למי שהשחית את דרכו ושילם את חובו לציבור. לאחר מכן החברה קובעת אם היא רוצה אותו כפרנס. הציבור ישקול בשיקול דעת אם הוא רואה בו שליח לאחר ששילם את חובו, או שיאמר די לנו בניסיון הקודם, לא ניתן לו את קולנו. זו החלטה של החברה, הרי הכנסת היא בבואה של רצון הציבור".
בשבוע שעבר ביקרת במוזיאון גוש קטיף. ספר על תחושותיך בביקור.
"בכל פעם שאני מגיע לאותם מראות נוראים של גירוש יהודים מבתיהם – גם אם הדברים התקבלו דמוקרטית – הם מעוררים ומחזירים את הרגשות והמאורעות הללו, שאני לא מבין מה הצורך בהם. גם המצדדים וגם המתנגדים, כולם מסכימים שמי ששילם את המחיר הם אלו שהלכו כחלוצים לפני המחנה, שליחי הממשלות מכל המפלגות, ויש ללמוד מהניסיון והלקח המר לדורות הבאים".
כיצד לדעתך יש לטפל באלפי העקורים שעדיין לא השתקמו?
"צריך מיד לומר שיש לעשות סוף לפרשה הנוראית הזו, ולנתק את נושא מגורשי גוש קטיף מכל תקציב – כל מי שהיה לו בית, צריך להיות לו בית במקום אחר. לא משנה אם ימין או שמאל, זהו צורך של כל החברה בישראל לשקם את האנשים שהמדינה גירשה אותם".