דובר משרד החוץ, יוסי לוי, דוחה בראיון לערוץ 7 את הטענות השבדיות על "חופש הביטוי" שבשמו פורסמה כתבת הסחר באיברים. "יש לממשלת שבדיה את חופש הביטוי להביע את דעתה ולקבוע שאנטישמיות לא יכולה להיות חלק מהשיח הבינלאומי. העברת הדיון לזירת חופש הביטוי היא התחמקות שבדית מלדון בנושא האנטישמיות שבכתבה הזו".
לדבריו הכתבה נולדה על מצע נוח של אנטישמיות היסטורית ארוכת שנים בשבדיה. הוא מזכיר את השנאה לישראל ואת הערעור על זכות קיומה של מדינת ישראל שנשמעות שוב ושוב בציבוריות ובתקשורת השבדית.
לוי משוכנע שממדינה העומדת בראש האיחוד האירופי יש לדרוש מחאה מול פרסום מאמר מעין זה למרות שלא היא העומדת מאחוריו אלא עיתון בלבד.
באשר לדיווח הבוקר ב'מעריב' ולפיו משרד החוץ השבדי מימן את הספר שהיה בסיס לכתיבת המאמר אומר לוי כי הנושא נבדק ואם, כפי שניתן לשער, הדברים שפורסמו ב'מעריב' אכן נכונים הרי שהדברים חמורים הרבה יותר וכך יש לנהוג עמם.
את הטענה השבדית על היותה מדינה השומרת על חופש הביטוי מגדיר לוי כטענה שחצנית המבקשת להגדיר את שבדיה כשומרת חופש זה לעומת ישראל שלכאורה אינה כזו. "יש גם אחריות", מזכיר לוי הקובע כי חלק מאחריות זו של מדינה המכהנת כנשיאת האיחוד האירופי וככזו שהובילה את הועידה נגד אנטישמיות למחות נגד אנטישמיות המזכירה את העמדות שהוטחו ביהודים בימי הביניים.
ומה אם תמשיך שבדיה בסרבנותה? "נמשיך באמת שלנו. לא נרתע מלהביע אותה גם אם זה לא מוצא חן בעיני בירות של מדינות ידידותיות כשטוקהולם".
לדברי לוי הציפיות משבדיה היא לתגובה למען שבדיה עצמה ולמען המורשת שלה והמורשת המשותפת עימה. "יש להבהיר שאנטישמיות לא מקובלת עוד כבת בית בביקורת העולמית".
ובאשר לשאלת היחס התקשורתי שאולי גרם לכתבה פרסום בינלאומי אומר לוי כי מדובר בשאלה המעסיקה את משרד החוץ שוב ושוב. "זו דילמה ידועה. האם להתעלם מידיעה עד שהיא תמות, או שעלינו לעמוד על הרגליים האחוריות. ברוב הכתבות התעלמנו אבל כאן חוזרים על טענות מימי הביניים של סחר יהודי בדם. לא ניתן עוד להתעלם כשמדובר בציפור נפשנו. אנחנו מגיבים גם במחיר שהכתב יזכה לשם בינלאומי. זו חובתנו המוסרית כמדינה להיסטוריה שלנו. לא נשתוק כשכתב מפרסם כתבה כל כך מזוהמת במוטיבים אנטישמיים".