מרכז מורשת בגין מציין בימים אלה מלאת עשור להקמתו, חמש שנים להקמת מבנה הקבע שלו והגעתו של האורח החמש מאות אלף למקום. במסגרת האירועים יקיימו אנשי המרכז סיורים במוזיאון עצמו, סיורים לתולדות מאבק המחתרות בעיר, שיעור פרשת שבוע ועוד.
ביומן ערוץ 7 התייחס מנהל המרכז, הרצל מקוב, לאירועים והעריך שבגין היה שמח בהם למרות נטייתו לצניעות. "המבנה לא זועק לשמים את נוכחותו אלא משתלב. המבנה מכובד וצנוע. אנשים הבאים בשערי המרכז חשים רוח של מכובדות ורוח של צניעות למרות שהוא בנוי יפה ומצויד בעזרים הנדרשים כדי להפיץ תורה".
מקוב מספר על הפצת משנתו של בגין ועמדותיו על ידי המכון. זאת בנוגע לסוגיות הנוגעות לימינו אלה.
דוגמאות לדבריו אלה הוא מציג בהתייחסו לסוגיית הקפאת הבניה וחלוקת ירושלים. הוא מספר כי בתקופת קימפ דיויד לחץ הנשיא קרטר על בגין להקפיא את הבניה ביהודה ושומרון, בניה שרק החלה באותם ימים בתנופה. בגין סירב בתקיפות להסכים למהלך כזה של הקפאת ההתנחלויות "הוא אמר שמדינת ישראל לא תהיה המדינה היחידה שמגבילה ישובים יהודים".
בנושא ירושלים, מספר מקוב כי קרטר הציע לבגין להכניס את ירושלים להסכם. משסירב בגין להצעה מכל וכל ביקש ממנו קרטר לחשוב על זה במשך הלילה. בגין סיפר לו את סיפור ר' אמנון ממגנצה על מה שאירע לידיו ולרגליו רק בגלל שחשב על המרת דת...
ולעומת כל אלה באשר לעקירת הישובים מסיני, אותה מגדיר מקוב כהחלטה הקשה ביותר בחייו, הוא מבקש להזכיר שמול העקירה אז עמדה הצעת שלום עם האויבת הגדולה של ישראל והוצאתה אל מחוץ למעגל המדינות שלחמו בנו, מדינה שנטלה חלק בכל מלחמה נגדנו עד אז, ומאז לא פתחו מדינות ערב במלחמה נגדנו. כמו כן הוא מוסיף ומציין כי באותה תקופה ניצל בגין את הזמן המדיני שניתן לו לבניה ביו"ש, ועל כל אלה הוא מוסיף ומזכיר שעל פי השקפתו סיני אינה חלק מארץ ישראל, ולכן לא הסכים לאבד ריבונות על עזה המהווה חלק מארץ ישראל לעומת סיני שאינה כזו על פי תפיסתו.