בין 70% - 80% מהצרכנים הישראלים סבורים כי הרחבת קניית מוצרי תצרוכת מתוצרת הארץ מסייעת לשיפור הכלכלה ולצמצום האבטלה במשק. כך עולה בסקר שבוצע על ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. על פי הערכות המינהל תביא הסטת מיליארד שקל מצריכת מוצרים מתוצרת חוץ לטובת מוצרים תוצרת הארץ, להרחבת התעסוקה במשק ב- 2,500 עד 3,000 עובדים.
עוד מציינים במשרד התמ"ת כי "בסוף העשור הנוכחי מעניק הצרכן הישראלי לתוצרת ישראלית "כחול לבן" ציונים גבוהים באיכות יחסית למוצרים מתוצרת חוץ המתייחסים הן לנושא איכות המוצר ומחיריו התחרותיים. 72% מהצרכנים טענו כי מוצרים תוצרת הארץ שווים באיכותם[1] או טובים יותר ממוצרים מתוצרת חוץ, 80% סברו כי הם שווים או מותאמים יותר לטעם ולמזג האוויר הישראלי ו- 74% הגדירו את המוצרים כשווים או כבריאים יותר ממוצרים מתוצרת חוץ".
עוד מזכירים במשרד את החלטתו באחרונה של שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר לצאת בתוכנית מקיפה, וארוכת טווח לשינוי העדפותיו של הצרכן הישראלי לטובת מוצרים מתוצרת הארץ. במסגרת הנחיה זו הורה להקים במשרד התמ"ת מטה "כחול לבן" שתפקידו להעלות את מודעות הציבור בחשיבות קניית "כחול לבן" שתביא להרחבת התעסוקה המקומית.
ממצאים נוספים שעלו מהסקר:
42% מהצרכנים הישראלים דיווחו כי מוצרים "כחול לבן" מהווים, תמיד או לעיתים קרובות, שיקול בעת קנייה. מנגד 35% לא ייחסו לכך חשיבות. 62% ציינו כי העדיפו, בקניות שערכו לאחרונה, דווקא מוצרים מתוצרת הארץ.
58% מהצרכנים טענו כי המשתנים המובילים בהחלטות הקנייה שלהם הינם מחיר ואיכות המוצרים. עם זאת, כ-50% מהצרכנים ציינו כי באיכויות שוות של מוצרים מתוצרת הארץ לאלו של מוצרים מתוצרת חוץ, הם יעדיפו לקנות מתוצרת הארץ גם במחיר הגבוה עד 5% ממחיר המוצרים מתוצרת חוץ.
הצרכן הישראלי פתוח לשינויים בהרגלי הקנייה שלו: 59% מהצרכנים הישראלים מגיעים לעיתים קרובות למקום הקנייה עם רשימת קניות שהוכנה מראש, אך רשימה זו אינה כוללת בד"כ שמות של מותגים, אלא מציינת את סוג המוצר, וכשליש מהם (34% מהצרכנים המכינים רשימה מראש) נוהגים להוסיף מוצרים שלא נכללו מקודם ברשימה זו.
יתר הצרכנים, כ- 41%, אינם נוהגים בד"כ להכין מראש רשימת קניות, ומבצעים את החלטות הקניה שלהם במהלך הקניה עצמה.
58% מהצרכנים הישראלים "מזהים" מוצרים מתוצרת הארץ בעיקר על פי שם החברה המוכרת לו כחברה ישראלית. 21% "מזהים" ע"פ מקום הייצור ו-14% בלבד "מזהים" לפי סמל מיוחד המייצג מוצרים "כחול לבן". נציין כי רק 6% זיהו את הסמל כובע טמבל "מיוצר בישראל" שהוא תו הסימן המוטבע על חלק ממוצרי "כחול לבן".
בחינת השוני בין האוכלוסיות השונות שהשתתפו בסקר, ביחס לקשר שבין הגברת קניות "כחול לבן" ושיפור הכלכלה, מראה כי האוכלוסייה היהודית הותיקה מכירה בשיעור גבוה מזה של האוכלוסייה הערבית בקשר החיובי שביניהם: 86% לעומת 59% בהתאמה . הבדלים דומים נתגלו גם בהתייחסות האוכלוסיות השונות לקשר שבין קניית מוצרים "כחול לבן, לבין אבטלה: 81% ו-45% בהתאמה. בנוסף, מתברר כי שיעור ניכר מהצרכנים רואה שקיים קשר בין הרחבת הקניות של מוצרי "כחול לבן" לבין צמצום התלות של ישראל בעולם. שיעור גבוה מהאוכלוסייה היהודית הותיקה (78%) רואה את התרומה הישירה של הרחבת קניות "כחול לבן" לשיפור המצב הכלכלי ורווחת הציבור. השיעור נמוך יותר בקרב העולים (68%) ויורד באופן ניכר באוכלוסייה הערבית (46%).
קניית מוצרים "כחול לבן" איננה באה משיקולים של גאווה לאומית, אלא בעיקר, משיקולים של איכות המוצר ומחירו והתאמתו של המוצר לצרכיו האישיים של הצרכן. הממצאים הראו כי רק 18% הסכימו או שהסכימו מאוד, עם הטענה שקניית מוצרים "כחול לבן" גורמת להם גאווה לאומית.