משרד התרבות והספורט הכריז על חמשת הזוכים בפרס העיצוב לשנת 2009. זוכים נבחרו מתוך 45 מועמדים. כל זוכה יקבל פרס בגובה של 20 אלף ₪. שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת: "מעיון בעבודות הזוכים בהחלט ניתן להבין את הסיבה להישגים הגבוהים להם זוכים המעצבים הישראלים בחו"ל".
הזוכים שנבחרו הם אורית ברגמן בתחום האיור, דודי גל בתחום עיצוב תערוכות, אלון מירון בתחום עיצוב המוצר, קובי רוט בתחום הצורפות וגיא שגיא בתחום העיצוב הגרפי. כל אחד מהם יקבל פרס בגובה של 20,000 ₪ וסך הכל יחולקו 100,000 ₪ לזוכים.
במשרד התרבות מציינים כי "השנה הוחלט במשרד התרבות והספורט להגדיל בראשונה את מספר הזוכים משלושה לחמישה. זאת מתוך הכרה בהתפתחות האמנותית העצומה שחלה בתחום העיצוב בישראל בשנים האחרונות. לאחר שמונה שנות פעילות, הוחלט גם להעניק פרס על עיצוב תערוכות".
הזוכים נבחרו מבין 45 מועמדים על ידי ועדת השופטים שכללה את מיכל אורן, גליה בר אור, קובי ברחד, פיני לייבוביץ', נירית נלסון ואת עידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד התרבות והספורט.
שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת: "תחום העיצוב בישראל תופס תאוצה ועדות לכך היא מספר המועמדים הגדול במיוחד השנה. לעיצוב תרומה מכרעת לפיתוח התעשייה ואנו רואים יותר ויותר סטודנטים שמבקשים ללמוד את התחום במוסדות להשכלה גבוהה. מעיון בעבודות הזוכים בהחלט ניתן להבין את הסיבה להישגים הגבוהים להם זוכים המעצבים הישראלים בחו"ל".
בנימוקי ועדת הפרס נכתב:
אלון מירון:
אלון מירון מתייחס לעיצוב המוצר כאל מעבדה מחקרית.
אנתרופולוג עיצובי. חוקר את הנראה ואת הסמוי כפי שתיאר את אחת מיצירותיו: ..."כשיגיע הרגע לעזוב את הבית...נותיר מאחורינו נתיבים שחוקים על הרצפה; צירים של חשיבה ומשמעות במרחב שעליהם התהלכו חיינו". יכולתו לשלב בין הקונספטואלי ליומיומי או לבנאלי יוצר מוצרים שהם כחיות כלאיים המשלבים דימויים מן הטבע עם חומרים תעשייתיים מתקדמים, או חומרים טבעיים בעלי מראה רך היוצרים אמירה על איפיון/טיפוס נוקשה. צורות נקיות הנותנות רושם אנושי רווי רגש מחד לצד אובייקטים מרובי פרטים ומורכבים המבוססים על מנגנון פשוט.
גיא שגיא:
שגיא מצליח ליצור חיבור ייחודי בין טיפוגרפיה, הדורשת דקדקנות ומשמעת לבין איור הנשען על נארטיב וסולל נתיב לדימיון. המסורת הגרפית והסיפור מתחברים לטכנולוגיה ויוצרים שפה מקורית ומעניינת.
יכולת השליטה בתחומים השונים והמעבר המושכל ביניהם מאפשרת מעין "חופש מאופק" המאפיין את עיצוביו.
שיבוש ובנייה מחדש של דימויים חזותיים, בניית מערכים גרפים רעננים תוך כדי שמירה על העברת רעיון חד וברור, הופכת את עבודותיו לייחודיות, יוצאות דופן, ועדכניות.
עבודות עיצוב אתרי האינטרנט הראשונות שלו הפכו למקור לפיתוח שפת העיצוב המקוון והיו סנוניות ראשונות בטריטוריה חדשה.
אורית ברגמן:
יצירותיה של ברגמן מלאות קסם ורגישות, ובעלות איכות ביצועית גבוהה. העבודות נפרשות על פני מנעד רחב ומצליחות למתוח את גבולות תחום האיור המהווה בסיס ליצירתה.
שימוש חכם בוירטואוזיות טכנית, טיפול ייחודי בכל פרוייקט, יכולת בפיתוח דמויות מרתקות ומגוונות מאפשרות לה את התנועה שבין ספרות הילדים, איור למבוגרים וההצלחה שבמעבר בין הדף הדו מימדי לעיסוק בחללי מופע מאוירים.
דוד גל:
דוד (דודי) גל הטביע את חותמו על תפיסת העיצוב של תערוכות מוזיאליות בישראל.
בהמלצתו של ויליאם סנדברג, עמו עבד כאסיסטנט עם הקמתו של מוזיאון ישראל, יצא ללימודים באמשטרדם ומששב לארץ תכנן את רוב רובן של תערוכות הקבע במוזיאונים המרכזיים בארץ, מוזיאון ישראל ומוזיאון תל-אביב, חללי פנים וחללי חוץ ועשרות רבות של תערוכות מתחלפות. כמו כן עיצב מוזיאונים ברחבי הארץ, ממוזיאון לתרבות הבדואים בקיבוץ להב שבדרום ועד למוזיאונים בצפון - קצרין, תל-חי ותפן ותערוכות המוזיאון היפני בחיפה.
דודי גל ממקד את תשומת הלב במוצגים ולא בתפאורה ראוותנית ומצליח ליצור באמצעים מינימליים תחושת סביבה ואווירה. הוא עושה שימוש מתוחכם וקפדני בחומר ובאור, ביחסי מידות ובמרחב תוך דגש על ממד האנושי. תערוכות רבות שעיצב היו לאבן דרך, כגון ביתן האמנות הפרה-קולומביאנית במוזיאון ישראל שבו ניכרת תפיסתו המקורית ויכולתו ליצור תערוכה מפתיעה ומושכת בכוח אמירה עיצובית מגובשת המושתתת על דיוק מירבי באמצעים.
רגישותו לתרבות ולהיסטוריה, הכבוד לרוח המקום ולייחודו ניכרים בעבודתו בעיצוב בית אנה טיכו בירושלים שבו הצליח לשלב בין צרכי קהל המבקרים לתחושת האינטימיות והאסתטיקה של הבית. עם השינויים בשדה הטכנולוגיה כלל בתערוכותיו אמצעים אינטראקטיביים מבלי לאבד את הניקיון והאיכות העיצובית המאפיינים אותו, כגון תערוכת הקבע במוזיאון לתרבות גרמנית בתפן או תערוכת "התרוקנות" במוזיאון תל-אביב. דודי גל עיצב עשרות רבות של תערוכות בתחום האמנות המודרנית, בעיקר במוזיאון ישראל, מוזיאון תל-אביב ובתפן, שיתוף הפעולה שלו עם אוצרים ואמנים עמוק ופורה ויש לו מקום משמעותי כמעצב מכונן בתחום האמנות הישראלית והמוזיאונים בישראל.
קובי רוט:
קובי רוט מנער ומעורר את המונח 'צורפות' ויצירותיו מקנות לו ביטוי פואטי. עבודותיו מציגות עולם עשיר של דימויים גרפיים ומופשטים, אשר בדרך עבודה חומרית ייחודית הוא יוצק בהם תוכן חדש.
הפעולה הטכנית של צירוף המתכת הופכת בעבודתו למחווה ברורה, כאשר רוט חושף את חומר ההלחמה - אמצעי החיבור המסורתי של הצורפות. זוהי יצירה בה המחווה, שארית הפעולה, משמעותית. יצירתו היא עודפות מצד אחד, וחשיפה והפשטה מצד שני, כאשר העודפות מדגישה דווקא את עדינות החומר ואת מלאכת המחשבת המדויקת.