"חוקי המלחמה של התורה כפופים לחוק הבינלאומי, וחוקי המלחמה הנהוגים בעולם מחייבים גם מבחינה הלכתית. כך שכיום אסור לערוך מלחמה או להתנהג בה שלא ע"פ החוק הבינלאומי – אפילו אם היא מותרת ע"פ ההלכה", כך טוען הרב יהושע בן מאיר, ראש ישיבת ההסדר "שבות ישראל" באפרת.
דברים אלו, עומדים במרכז הרצאתו של הרב בן מאיר בסמינר "מוסר ומלחמה ביהדות" שיערך בסוף השבוע בירושלים.
כך כתב הרב בן מאיר לקראת הרצאתו בשבת:
היהדות דוגלת באידיאל של עולם ללא מלחמות, כחזון הנביאים: "וכתתו חרבותם לאתים וחיתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" [ישעיהו ב, ד; וראה מיכה ד, ג].
אמנם, חזון זה מדבר על העולם האידיאלי 'באחרית הימים'. עד אז, בעולם בו גוי אל גוי 'עשו מלחמה' [ע"פ בראשית יד, ב], התירה התורה גם לעם ישראל לעשות מלחמות. לא רק מלחמת מגן ['מלחמת מצווה' של הצלת ישראל מיד צר], אלא גם מלחמת רשות.
אולם, כיוון ש'ההיתר' לעשות מלחמה נובע מהמציאות בעולם בו אנו חיים, נראה שדעת רוב הפוסקים ש'היתר' זה מוגבל ומוגדר במסגרת ההסכמה הבינלאומית [קרי – החוק הבינלאומי] בעניין מלחמה. בהתאם לכך, חוקי המלחמה הנהוגים בין העמים התרבותיים מחייבים מבחינת ההלכה. אסור לשום עם, כך גם לעם ישראל, לעשות מלחמה או להתנהג במלחמה שלא בהתאם לחוק הבינלאומי. התקדמות מוסרית של המין האנושי האוסרת מלחמה כאמצעי ליישוב סכסוכים [כלומר מלחמה התקפית], הופכת את המלחמה לאסורה מבחינת המשפט העברי. יתירה מזו, מבחינת ההלכה, לתוצאותיה של מלחמה 'לא חוקית' אין תוקף משפטי.
יצוין שהמשפט העברי לא יכיר באיסור על מלחמת הגנה [מלחמת מצווה]. ההגנה על החיים והחירות נכונה מוסרית 'לכתחילה' ואף מהווה חובה ['מצווה'] מבחינת המשפט העברי. אולם סביר שהמשפט העברי יאמץ את 'חוקי המלחמה' לגבי מה מותר ומה אסור במלחמת מגן [כמו הצורך בתגובה פרופורציונאלית].
במשפט הבינלאומי בכלל יש יותר תוקף משפטי ל'משפט המנהגי' [כלומר לנוהג המקובל בין האומות] מאשר ל'משפט ההסכמי' [כלומר לאמנות בינלאומיות שטרם הפכו לנוהג מקובל בין האומות]. לדעת כותב שורות אלו המשפט העברי יכיר רק ב'משפט המנהגי' כמחייב מבחינת ההלכה. יחד עם זאת, יש לראות באמנות בינלאומיות ['משפט הסכמי'] בגדר חוזה ['ברית'] בין האומות. באופן כללי המשפט העברי מחייב [את המדינות החתומות] קיום בריתות בינלאומיות "ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם..." [רמב"ם פ"ו מהלכות מלכים ומלחמות, הלכה ג'].
הסמינר, הנערך ע"י משרד המשפטים ועמותת "מורשת המשפט בישראל", יעסוק במוסר מלחמה לאור המשפט העברי, ויתקיים בסוף השבוע במלון רמת רחל. ישתתפו בו הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל אביחי מנדלבליט, הרב הראשי לישראל לשעבר אליהו בקשי-דורון, השופט ד"ר עודד מודריק מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ראש ישיבת ההסדר "הר עציון" הרב יעקב מדן, ראש מכון שלזינגר לרפואה והלכה הרב ד"ר מרדכי הלפרין ועוד. בין הנושאים שיידונו גם פגיעה באוכלוסיה אזרחית, טוהר הנשק, סיכון חיילים במבצע צבאי, הקרבת היחיד למען הרבים, כיתור כוח אויב ועוד.
מארגן הסמינר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר וחתן פרס ישראל הפרופ' נחום רקובר, הנחשב מומחה בינלאומי למשפט עברי, ביקש להזמין גם את הרב הצבאי הראשי תא"ל אביחי רונצקי.
לתדהמתו, דובר צה"ל אסר בנחרצות על תא"ל הרב רונצקי להופיע. דובר צה"ל מסר אז בתגובה כי, "מארגני הכנס, העוסק בסוגיות משפטיות של מוסר ולחימה, אליו מוזמנים שופטים ועורכי דין, ביקשו כי הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט, והרב הצבאי הראשי, תא"ל אביחי רונצקי, ירצו בכנס. נקבע כי נציג צה"ל בכנס יהיה הפרקליט הצבאי הראשי, שכן נושאי הכנס בליבת עיסוקו ובתחום אחריותו המקצועית. נציין כי הופעות תת אלופים נקבעת על ידי דובר צה"ל".
בשיחה של עוזרת שר הביטחון, עו"ד רות בר עם פרופ' רקובר, נאמר לו כי מדובר בהוראה ישירה של הרמטכ"ל לרב רונצקי. פרופ' רקובר הדגיש בפני בר כי הסירוב לאשר את הופעתו של הרב רונצקי, מתקבל בציבור בחוסר הבנה מוחלט. לדבריו, לפי תגובות שקיבל, אין עוד ספק כי מדובר במדיניות מכוונת מצד בכירי צה"ל להצר את רגליו של הרב רונצקי, ובעיקר – למנוע דיון ציבורי בשאלת מוסר המלחמה הראוי לפי ערכי היהדות.