ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) פיתחה מדד בריאות לאומי ייחודי, מקיף, אובייקטיבי המבוסס על פרמטרים בינלאומיים מוכרים והמאפשר מדידה מדויקת של בחינת מצב הבריאות ומערכת הבריאות בישראל בהשוואה בינלאומית. המדד מפורסם לרגל הוועידה ה-41 של הר"י, שתתקיים השבוע בירושלים. העבודה על המדד התנהלה בהנחייתה של ועדת היגוי שכללה בין היתר מומחים לניהול רפואי מבתי חולים, מקופות החולים, ממכון ברוקדייל, מהמרכז הישראלי לבקרת מחלות ומאוניברסיטאות.
יו"ר הר"י, ד"ר יורם בלשר, הסביר את יצירת המדד בכך, שישנם מדדים בכלכלה ומדדים בחינוך, אך אין מדד אחיד ואובייקטיבי למערכת הבריאות. לדבריו, החשיבות במדד היא שאנו מספקים למערכת הבריאות בישראל את האפשרות לקיים מעקב מתמיד אחר מצב הבריאות של אזרחיה ומערכת הבריאות שלה על-פי קריטריונים אובייקטיבים ומדידים - גם כלפי פנים וגם בהשוואה למערכות בריאות בעולם המערבי". הוא ציין כי באמצעות המדד מדד, תוכל המדינה היכן יש להשקיע משאבים. ד"ר בלשר הוסיף שהר"י מזמינה את כל הגורמים הקשורים במערכת הבריאות להצטרף לגיבוש המדד - וגם לעדכן נתונים חסרים".
מצב הבריאות: תוחלת חיים, מצב התחלואה, תמותה, דפוסי התנהגות המשפיעים על בריאות רפואה מונעת: תפקוד מערכת הבריאות בכל הקשור לחיסונים, לאבחון מחלות שיש כנגדן חיסונים מצב התשתיות: היקף התשתיות הרפואיות וכוח האדם במערכת הבריאות יעילות שירותי הרפואה: רמת המענה הטיפולי, שיעורי ההחלמה וההישרדות היענות המערכת למטופל: תחושת היחס והכבוד לו זוכים המטופלים ותפישתם את רמת המענה של המערכת אי שוויון בבריאות: פערים בין קבוצות אוכלוסיה שונות באיכות הרפואה ובמימון שירותי בריאות.
משנת 2005 עד היום ניתן לראות הידרדרות במצב הבריאות הכללי: חלה עליה בשיעור חולי הסוכרת באוכלוסיה, והציון שישראל מקבלת - 34 - נמוך מהממוצע באיחוד האירופי, ואף נמצא במגמת ירידה נוספת מקרי סרטן חדשים ל-100,000 נפש (גברים) - בציון ממוצע (51) בהשוואה לאיחוד האירופי, אך במגמת ירידה (בעבר היה ציון 62) מקרי סרטן חדשים ל-100,000 נפש (נשים) - הציון נמוך מאוד בהשוואה לממוצע האירופי מזה כמה שנים (ציון 0 מאז 2005) לעומת זאת, שיעור המעשנים מדי יום יורד, וכיום הציון גבוה בהשוואה לממוצע האירופי (ציון 72 בהשוואה לציון 54 בשנת 2005) הציון המשוקלל בקטגוריה 1 הוא 60, במגמת עליה (54 בשנת 2005)
משנת 2005 עד היום ניתן לראות הידרדרות בתחום הרפואה המונעת: מספר מקרי השעלת המאובחנים במגמת עליה - ציון נמוך (0 בהשוואה לציון 41 בשנת 2005) מספר מקרי החצבת המאובחנים במגמת עליה - ציון נמוך (0 בהשוואה לציון 98 בשנת 2005) לעומת זאת, קיים שיפור באבחון מקרי Hepatitis B - ציון גבוה (91 לעומת 39 בשנת 2005) הציון המשוקלל בקטגוריה 2 הוא 62, במגמת ירידה (72 בשנת 2005).
משנת 2005 עד היום ניתן לראות הידרדרות בתחום הרפואה המונעת: מספר מקרי השעלת המאובחנים במגמת עליה - ציון נמוך (0 בהשוואה לציון 41 בשנת 2005) מספר מקרי החצבת המאובחנים במגמת עליה - ציון נמוך (0 בהשוואה לציון 98 בשנת 2005) לעומת זאת, קיים שיפור באבחון מקרי Hepatitis B - ציון גבוה (91 לעומת 39 בשנת 2005) הציון המשוקלל בקטגוריה 2 הוא 62, במגמת ירידה (72 בשנת 2005).
המדד מעלה כי בכל הקשור לאיכות כוח האדם הרפואי יש עלייה בשביעות הרצון של המטופלים, לעומת זאת יש ירידה בשביעות הרצון מהמערכת: ישנה שביעות רצון גבוהה יחסית מהצוות הרפואי (יחס רופא המשפחה – 47%, ציון יחס האחיות – 37%) לעומת זאת, ישנה ירידה משמעותית בשביעות רצון מקבלת תרופות (24% לעומת 26% בשנת 2005), הפניות והתחייבויות (23% לעומת 31% בשנת 2005).
נמצא אי שוויון מובהק בין אוכלוסיות שונות:
בפריפריה מתים יותר תינוקות -- תמותת תינוקות ל-1,000 נפש בהשוואה בין מחוזות בישראל (ממוצע ארצי: 4.1) - נמצא אי שוויון משמעותי לרעת הצפון (5.3) והדרום (6.1), במגמה של צמצום מסוים.
תינוקות ערבים מתים יותר -- תמותת תינוקות ל-1,000 נפש בהשוואה בין יהודים (2.9) לערבים (7) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת האוכלוסיה הערבית, והמגמה היא המשך אי השוויון.
מתאם בין עוני לבין מחלת הסוכרת -- שכיחות סוכרת בהשוואה בין בעלי פטור מתשלום למס בריאות (14.82%) לעומת אלו שאינם בעלי פטור (3.06%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת בעלי פטור, והמגמה היא המשך אי השוויון.
איזון סוכרת (רמת HbA1c מעל 9%) בהשוואה בין בעלי פטור (14.3%) לעומת אלו שאינם בעלי פטור (12.7%) - זהו אי שוויון לא משמעותי לרעת בעלי פטור, והמגמה היא המשך אי השוויון.
מתאם בין עוני לבין אסתמה -- שיעור תחלואה באסתמה מתמשכת בהשוואה בין בעלי פטור (1.39%) לעומת אלו שאינם בעלי פטור (1%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת בעלי פטור, והמגמה היא צמצום אי השוויון.
עניים מוותרים על טיפול רפואי -- ויתור על טיפול רפואי בגלל התשלום הנדרש (לא כולל תרופות) בהשוואה בין החמישון התחתון (13%) לעומת האוכלוסיה הכללית (8%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת החמישון התחתון, והמגמה היא המשך אי השוויון.
עניים מוותרים על תרופות -- ויתור על תרופת מרשם בגלל המחיר בשנה האחרונה (לך או לבן משפחה) בהשוואה בין החמישון התחתון (23%) לעומת האוכלוסיה הכללית (15%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת החמישון התחתון, והמגמה היא צמצום אי השוויון.
הוצאה לאומית לבריאות של משקי הבית - נמצא כי אחוז גבוה (35.5%) של ההוצאה הלאומית לבריאות ממומן ע"י משקי הבית, במגמת עליה.
אין מספיק מיטות בפריפריה -- מיטות כלליות ל-1,000 נפש בהשוואה גיאוגרפית (ממוצע ארצי: 2.09) - נמצא אי שוויון משמעותי לרעת הצפון (1.53) והדרום (1.45), והמגמה היא המשך אי השוויון (לדוגמא מחוז תל אביב: 2.59).
אין מספיק עמדות ניתוח בפריפריה -- עמדות ניתוח ל-100,000 נפש בהשוואה גיאוגרפית (ממוצע ארצי: 6.06) - נמצא אי שוויון משמעותי לרעת הצפון (3.68) והדרום (3.37), והמגמה היא המשך אי השוויון (לדוגמא מחוז ירושלים: 8.66).
בפריפריה מתים יותר תינוקות -- תמותת תינוקות ל-1,000 נפש בהשוואה בין מחוזות בישראל (ממוצע ארצי: 4.1) - נמצא אי שוויון משמעותי לרעת הצפון (5.3) והדרום (6.1), במגמה של צמצום מסוים.
תינוקות ערבים מתים יותר -- תמותת תינוקות ל-1,000 נפש בהשוואה בין יהודים (2.9) לערבים (7) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת האוכלוסיה הערבית, והמגמה היא המשך אי השוויון.
מתאם בין עוני לבין מחלת הסוכרת -- שכיחות סוכרת בהשוואה בין בעלי פטור מתשלום למס בריאות (14.82%) לעומת אלו שאינם בעלי פטור (3.06%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת בעלי פטור, והמגמה היא המשך אי השוויון.
איזון סוכרת (רמת HbA1c מעל 9%) בהשוואה בין בעלי פטור (14.3%) לעומת אלו שאינם בעלי פטור (12.7%) - זהו אי שוויון לא משמעותי לרעת בעלי פטור, והמגמה היא המשך אי השוויון.
מתאם בין עוני לבין אסתמה -- שיעור תחלואה באסתמה מתמשכת בהשוואה בין בעלי פטור (1.39%) לעומת אלו שאינם בעלי פטור (1%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת בעלי פטור, והמגמה היא צמצום אי השוויון.
עניים מוותרים על טיפול רפואי -- ויתור על טיפול רפואי בגלל התשלום הנדרש (לא כולל תרופות) בהשוואה בין החמישון התחתון (13%) לעומת האוכלוסיה הכללית (8%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת החמישון התחתון, והמגמה היא המשך אי השוויון.
עניים מוותרים על תרופות -- ויתור על תרופת מרשם בגלל המחיר בשנה האחרונה (לך או לבן משפחה) בהשוואה בין החמישון התחתון (23%) לעומת האוכלוסיה הכללית (15%) - זהו אי שוויון משמעותי לרעת החמישון התחתון, והמגמה היא צמצום אי השוויון.
הוצאה לאומית לבריאות של משקי הבית - נמצא כי אחוז גבוה (35.5%) של ההוצאה הלאומית לבריאות ממומן ע"י משקי הבית, במגמת עליה.
אין מספיק מיטות בפריפריה -- מיטות כלליות ל-1,000 נפש בהשוואה גיאוגרפית (ממוצע ארצי: 2.09) - נמצא אי שוויון משמעותי לרעת הצפון (1.53) והדרום (1.45), והמגמה היא המשך אי השוויון (לדוגמא מחוז תל אביב: 2.59).
אין מספיק עמדות ניתוח בפריפריה -- עמדות ניתוח ל-100,000 נפש בהשוואה גיאוגרפית (ממוצע ארצי: 6.06) - נמצא אי שוויון משמעותי לרעת הצפון (3.68) והדרום (3.37), והמגמה היא המשך אי השוויון (לדוגמא מחוז ירושלים: 8.66).
מחברי הדו"ח כותבים במסקנותיהם כי יש אי שוויון ברור בין רמות כלכליות, פריפריה מול מרכז וערבים מול יהודים לאורך השנים שנבדקו, אין מגמת שיפור באי השוויון השילוב של אי שוויון יחד עם התדרדרות מצב התשתיות מהווה סכנה חמורה לבריאות האוכלוסייה ונוגד את עקרונותיה הערכיים של מדינת ישראל בקצב ההידרדרות הנוכחי מוערך כי בתוך 5 שנים (2015) תהיה ישראל בשליש התחתון של מערכות הבריאות באירופה.
על הממצאים אמר יו"ר הר"י, ד"ר יורם בלשר, "המדד מעלה כי מערכת הבריאות בישראל ממוצעת. עם זאת, מדינת ישראל ובמיוחד אגף התקציבים באוצר, מעבירים לא אחת את המסר, כאילו מערכת הבריאות בישראל היא בין המובילות בעולם וזאת כדי להימנע מהעברת תקציבים חיוניים. המדד שערכנו מפריך סופית טענה זו ומראה כי ככל שמדובר בנושאים הקשורים למערכת, כלומר תשתיות, אנו נמצאים במצב הגרוע ביותר. אנו רואים חשיבות רבה בפרסום המדד מדי שנה ובהבאת המידע לציבור על נמת שנוכל להניע את המדינה להשקיע את המשאבים הדרושים במקומות הנכונים".