שופטי בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים החליטו היום (שלישי) להאריך את חוק טל המסדיר פטור מצה"ל לתלמידי ישיבות. בדיון השתתפו נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, המשנה לנשיאה השופט אליעזר ריבלין והשופטים אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר גרוניס, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וחנן מלצר.
השופטת אסתר חיות כתבה בהחלטתה "בחנו את הטענות שהעלו הצדדים בפנינו הן בכתב והן על-פה בדיון שהתקיים ביום 7.6.2009, והגענו לכלל מסקנה כי טרם שנקבע עמדה סופית באשר לחוקתיותו של חוק דחיית השירות ובאשר להארכת תוקפו למשך חמש שנים נוספות, יש לאפשר למנגנונים המיועדים ליישומו שאך זה מקרוב קרמו עור וגידים והחלו לפעול (המסלולים המיוחדים שהוקמו בצה"ל ומערך השירות האזרחי), להוכיח את יעילותם או אי-יעילותם במבחן התוצאה למשך פרק זמן קצוב נוסף", כתבו השופטים.
"בחלוף פרק זמן זה נשוב ונבחן את נתוני הגיוס לצה"ל ולשירות האזרחי של דחויי השירות וכן את יתר הטענות והשיקולים הצריכים למתן פסק-דין בעתירות שבכאן".
"נכונים אנו לדחות לפרק זמן קצוב נוסף את שעת ההכרעה בסוגיית חוקתיותו של חוק דחיית השירות, כדי לברר במהלך תקופה זו אם המנגנונים הקבועים בחוק שהחלו לפעול יש בכוחם לחולל שינוי משמעותי כזה. פרק הזמן הנוסף יעמוד על חמישה-עשר חודשים שתחילתם ביום מתן החלטה זו ולאחריו יתחדש הדיון בעתירות".
השופט אליקים רובינשטיין אמר "בלב כבד מצטרף אני לחוות דעתה של חברתי השופטת חיות...כעולה מן ההשתלשלות שפורטה, התקדמות ההסדר שקבעה ועדת טל היא בזחילה, טיפין טיפין, עם כל רצונם הטוב של מוסדות המדינה והמינהלת. הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק. ואכן, האתגר להפוך את המגמה מזרם דקיק של מצטרפים להחלה רחבה מונח לפתחם של מנהיגי הציבור החרדי".
לדברי רובינשטיין, "מה שהחל בקימום עולם התורה לאחר השואה, הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול מרכזי במדינת ישראל, השירות הצבאי; ובטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מבני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת הימנו".
"חלקי עם החפצים כי לימוד התורה בישראל יימשך וישגשג, אך אין כל צל צלה של סתירה בינו לבין שירות צבאי, וגם אין מניעה כי אחוז קטן של תלמידי ישיבה נבחרים ימשיכו בהסדר תורתו אומנותו. אבל הרוב הגדול - שאני; והרי צה"ל נערך הן לשירות שאינו מביא בקשר עם נשים, אחת הסיבות להתנגדות הניתנות על-ידי ההנהגה החרדית, והן לשירות אזרחי-לאומי. יש לאחוז איפוא את השור בקרניו; השינוי המהותי לא הגיע, עודו בשוליים, ולא נענתה השאלה "מאי חזית דדמך דידך סומק טפי" ("מה ראית שדמך אדום יותר" (בבלי פסחים, כ"ה, ב')), והדברים נאמרים בהשאלה. אכן אין לכחד כי גם בציבורים אחרים יש המשתמטים מן השירות הצבאי, והטוענים זאת בצדק טוענים, אך כאן המדובר בחברה שלמה שכמעט שאינה ממלאת חובה שבחוק וגם במוסר, והיכן המוסר והמידות הטובות? וכבר אמרו חכמים, "וכל המצער עצמו עם הציבור זוכה ורואה בנחמת ציבור" (בבלי תענית י"א, א'). לימדונו רבותינו כי אסור להיוואש, ועל כן אצטרף בכל זאת הפעם להצעת חברתי כאמור", ציין השופט.