ארגון NGO Monitor פרסם היום את המחקר המקיף הראשון על פעילויות ארגון השמאל Human Rights Watch במזרח התיכון בשנים האחרונות.
הדו"ח כולל למעלה מ-80 עמודים של ניתוח מקרים ופרסומים של ה-HRW אשר קשורים בישראל. מהדו"ח עולה כי חברי צוות מחלקת המזרח התיכון של HRW, הם חוקרים בעליה נטייה פרו-פלסטינית מובהקת.
בראש המחלקה עומדת שרה לאה ויטסון (אשר תמכה בצורה פעילה בקמפיין החרם נגד ישראל מצד "קטרפילר", ואשר הובילה את מסע גיוס התרומות של HRW לערב הסעודית). באופן דומה, סגן המנהל ג'ו סטורק, בילה 20 שנה כמייסד ועורך של המגזין האנטי-ציוני והקיצוני Middle East Report (MERIP), והוא גם השתתף בכנס "ציונות וגזענות" בעיראק של סדאם חוסיין, לפני שהצטרף ל-HRW.
מהד"ו עולה כי פרסומי HRW הקשורים בישראל, ביניהם הדו"חות על ג'נין מ-2002, מלחמת לבנון השנייה מ-2006 והפרסומים על עזה, נשענים על בסיס טענות של עדי-ראייה שמהימנותם בלתי ניתנת להוכחה, ועל ארגונים לא ממשלתיים מקומיים אשר להם אמינות מוגבלת, אם בכלל.
"דו"חות אלו מבלבלים בצורה קבועה בין השערות ועובדות, מעוותים את המשפט הבינלאומי ומשמיטים עדויות אשר לא תואמות את הנחותיהם שנקבעו מראש. (במקרים רבים, HRW מתעלם מסרטי וידאו אשר מציגים את השימוש של החמאס והחזבאללה במגינים אנושיים.) התנהלות זו מפירה באופן שיטתי את הקווים-המנחים של חקר העובדות לארגונים לא ממשלתיים של אגודת עורכי הדין הבינלאומית", כותבים מחברי הדו"ח.
עוד נכתב כי הדו"חות של HRW בנושא ישראל ממוקדים בנושאים צרים ומלאכותיים מאוד, אשר מפשיטים את הקשר הסכסוך, ומשמיצים את ישראל מראש. דוגמה לכך היא בדו"חות של HRW לאחר המבצע בעזה על זרחן לבן, מטוסים זעירים ללא טייס ודגלים לבנים, אשר כולם מבוססים על טענות פלסטיניות ללא כיסוי ועל השערות, אולם הם עושים שימוש חוזר ונשנה במושגים כמו "פשעי מלחמה".
נשיא ארגון NGO Monitor, פרופ' ג'ראלד שטיינברג אמר כי "ניתוח העומק הייחודי של ארגונו מראה ש-HRW עושה שימוש במתודולוגיה לא מקצועית בשביל לתמוך בהטייה אנטי-ישראלית. ערכי זכויות האדם ואמות מידה מחקריות הוחלפו באידיאולוגיה. הראיות מצביעות כי מחלקת המזרח התיכון של ארגון עוצמתי זה זקוקה לשיפוץ יסודי, מלא ושיטתי בשביל לשקם את הרלוונטיות והבסיס המוסרי של המחלקה בקידום זכויות האדם, בייחוד במשטרים מדכאים", אמר.
פרופ' שטיינברג הוסיף כי "מנגנון זכויות האדם של האו"ם וחברי הארגונים הלא ממשלתיים עובדים בצוותא ובתיאום קרוב, ומחזקים זה את זה. ההזדהות העוצמתית של גולדסטון עם Human Rights Watch יוצרת את הבסיס הפוליטי לחקירתו המוטית, בעוד שהצהרות של בכירי האו"ם כמו גב' נאוי פיליי דוחפות את התהליך לבודד את ישראל קדימה, לקראת יישום של אג'נדת HRW".