70 שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, סקר דעת קהל בהיקף חסר תקדים מגלה תמונה מפתיעה של גרמניה כפי שתופסים אותה הישראלים: כשני שליש מהיהודים בישראל מביעים שביעות רצון גבוהה מרמת ההתמודדות של הגרמנים עם זכר השואה (61%). הסקר משווה לראשונה בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בישראל בנושא גרמניה ומתוצאותיו עולה כי המגזר היהודי מביע שביעות רצון גבוהה, פי שניים בהשוואה למגזר הערבי, בכל הנוגע למעורבות המדינית של הגרמנים באזור.
בסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 1,200 איש, נשאלו הנסקרים בין השאר האם ישראל עושה שימוש בזכרון השואה כדי להשפיע על יחס גרמניה לסכסוך הישראלי-ערבי? מהי מידת האמון בגרמניה לעומת בריטניה וצרפת? האם האוכלוסייה בישראל מחרימה מוצרים גרמניים? ובאיזו מידה צורכים הישראלים ספרים וסרטים גרמניים?
מהסקר עולה כי היחס לגרמניה מושפע מעמדה פוליטית וממידת הקרבה לדת. הימין מסויג הרבה יותר מן השמאל ביחס לגרמניה - רק 3% מתומכי מפלגות השמאל חושבים שאין לתת אמון בפעילות המדינית של גרמניה במזרח התיכון היום לעומת 30% מתומכי מפלגות הימין. ובאשר למידת ההשפעה של הדתיות, 83% מהחילוניים מגדירים את יחסי ישראל עם גרמניה כנורמליים לעומת רק 48% מן החרדים.
תוצאות הסקר יוצגו במסגרת הכינוס "בעיני המתבונן – ישראל גרמניה", שעורך מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית יחד עם קרן פרידריך אברט בישראל. מומחים מתחומי הדיפלומטיה, התקשורת, התרבות, והאקדמיה ידונו בתפיסה הישראלית המגוונת ורבת הסתירות כלפי גרמניה.
"הממצאים מגלים, כי בניגוד לעמדה הרשמית ולעמדת התקשורת, הציבור הישראלי, ובמיוחד הציבור היהודי בישראל, מתייחס לגרמניה לא רק באופן נייטראלי אלא אף בצורה אוהדת", מסביר מארגן הכינוס פרופ' משה צימרמן, ראש מרכז קבנר באוניברסיטה העברית. "העבר אינו מטיל צילו על היחס לגרמניה בהווה והציבור הישראלי סבור שגרמניה מתמודדת עם עברה כיאות. בניגוד למצופה, הסקר העלה כי יחס היהודים בישראל לגרמניה חיובי יותר בהשוואה ליחס הערבים הישראלים אליה".
בכינוס ישתתפו מלומדים, סופרים, עיתונאים ודיפלומטים מישראל ומגרמניה, ביניהם: פרופ' משה צימרמן, ראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטה העברית פרופ' יפעת וייס, ד"ר אמאל ג'מאל מאוניברסיטת ת"א, הסופרת רות אלמוג, הבמאי יוסי סידר והעיתונאים אורי אבנרי, דוד ויצטום וגד ליאור.