כנגד בן גביר תלוי ועומד כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים המייחס לו התבטאויות שונות והחזקת שלטים כנגד ראש הממשלה. בן גביר פנה לפרקליטות בדרישה להציג לו החלטות בעניינם של אנשי שמאל וערבים שנחשדו בעבירות דומות ושפרקליט המדינה שי ניצן הורה לסגור בעניינם את החקירה.
לטענת בן גביר הפרקליטות מנהיגה מדיניות של אכיפה בררנית ומפלה אותו לרעה אלא שבפרקליטות התנגדו לתת את ההחלטות לבן גביר וטענו כי על דעתו של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לא יהיה נכון לתת החלטות מסוג זה שהן למעשה החלטות פנימיות של הפרקליטות.
בן גביר עתר לבית המשפט לעניינים מינהלים ובדיון שהתקיים הוא טען כי המדינה לא יכולה לאחוז בחבל משני קצותיו :" מצד אחד כאשר אני מעלה טענה של אפליה אומרים לי תנסה להוכיח אבל כאשר אני מבקש להוכיח ולהציג חומר שנמצא בשליטות הפרקליטות לא מוכנים לאפשר לי להציג אותו וטוענים שזה חומר פנימי ".
מנגד טענו בפרקליטות כי המצאת החומר תגזול משאבים רבים ובלתי סבירים מהמדינה
במהלך הדיון המליצה השופטת צור לפרקליטות לאפשר לבן גביר לעיין בחומר ואולם יחד עם זאת הגבילה את היקפו וקבעה כי הפרקליטות תמציא לבן גביר החלטות שהתקבלו במשך שלוש שנים בלשכתו של ניצן.
השופטת אמרה כי אם הפרקליטות תתנגד להצעה זו היא תאלץ לכתוב פסק דין ותזכיר כי עמדת הפרקליטות במקרה זה שונה מעמדתה במקרים אחרים בהם הסכימה להציג חומר והחלטות של שלוש שנים.
לאחר התייעצות הודיעו בפרקליטות כי הם מוכנים להסכם פשרה ובן גביר יקבל כאמור החלטות של המשנה לפרקליט המדינה העוסקות בתיקים של אנשי שמאל וערבים שנחקרו בנסיבות דומות והתיק נגדם נסגר.