הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בהתאם להסדר טיעון בעבירה של תקיפת אדם מבוגר שזהותו אינה ידועה בפיצריה רימיני בעיר לשם גניבה ובעבירת שוד קשישה בת 74 מחיפה.
השופט הפנה את תשומת לב שירות בתי הסוהר לעובדה שהנאשם מכור לסמים מסוכנים. לאור עובדה זו ראוי שהשירות ישלב את הנאשם במסגרת טיפולית לגמילה מסמים תוך כדי ריצוי תקופת המאסר.
באירוע הראשון שארע בתאריך 5 בדצמבר 2008 בצהרי היום, הגיע ויסאם לפיצריה "רימיני" ברחוב הנביאים בעיר, ותקף אדם שישב במקום. הוא ניסה לחטוף את תיקו שהיה על כתפו, תוך שהוא דוחף את האיש בחזקה, באופן שגרם לו ליפול על הספסל.
באירוע השני שארע בתאריך 3 בפברואר 2009 בשעות הלילה טיפסו ויסאם ואדם אחר אל דירתה של קשישה בעיר, פתחו את חלון חדר הרחצה של הדירה שהיה סגור אותה עת ודרכו חדרו אל תוך הדירה. בעוד הקשישה ישנה במיטתה, חיפשו השניים כסף ורכוש בדירתה. בשלב מסויים במהלך החיפוש, נכנס הנאשם לחדר השינה של הקשישה והניח כרית על פניה בכוונה לשדוד אותה או להקל על ביצועו של השוד, או להקל על בריחתם מן הדירה לאחר ביצוע השוד.
האישה החלה להיאבק בויסאם ורק לאחר שהיכתה אותו באמצעות מקל ההליכה שלה בראשו, נמלטו השניים אל מחוץ לדירה דרך חלון חדר הרחצה. מבדיקה שערכה האישה לאחר שנמלטו, עלה כי השניים גנבו ממנה סך של 1,000 ₪ שהיו מוחבאים בארון הבגדים שבסלון הדירה.
השופט גרשון ציין בין היתר כי לנאשם הרשעות קודמות רבות. "העובדה שהנאשם מכור לסמים ונזקק לכסף כדי למממן את צרכי הסם שלו, אינה מהווה הצדקה כלשהי לריבוי עבירות הרכוש שעבר".
השופט ציין כי "התנהגותו של הנאשם, על פני שנים, מלמדת כי ליבו גס ברכוש זולתו ואין הוא בוחל גם באמצעים חמורים ומסוכנים כמו הנחת כרית על פניה של אשה קשישה בת 74 בשנתה כדי להקל על השלמת ביצוע הגניבה מדירתה. צודקת באת כח המאשימה באומרה כי מעשהו של הנאשם עלול היה לגרום למותה של המתלוננת".
"מזלה של המתלוננת הוא כי היא ניחנה בתושיה ובאומץ לב ועל כן אזרה עוז ונאבקה בנאשם, בעטה במבושיו וחבטה בראשו באמצעות מקל ההליכה שלה וכך הבריחה אותו ואת חברו מדירתה. ומה גם שמתסקיר שירות המבחן למדנו כי התמכרותו הקשה של ויסאם מגבירה את הסבירות להישנות מקרים דומים בעתיד", אמר.
השופט הוסיף "כאשר כאלה הם פני הדברים הרי שבית המשפט מצווה להרחיק את הנאשם לתקופה ממושכת כדי להגן על הציבור מפניו. שלומם ובטחונם של קשישים חסרי ישע וחסרי הגנה, במיוחד כאלה החיים בגפם, ומהווים, מבחינתם של עבריינים כדוגמת הנאשם, "טרף קל" – אינו הפקר! ראוי שידע כל עבריין בפוטנציה כי מי שירים את ידו על אדם קשיש, ויפגע בו או ברכושו, אחת דינו להיענש בחומרה רבה על דרך של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת".
"לקולא- נזקפה לזכות הנאשם הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן (אמנם לאחר שחלק מראיות התביעה כבר נשמע) וחסכון הצורך בהעדתה של המתלוננת ומניעת הטרחה ועוגמת הנפש שיכולים היו להיגרם לה כתוצאה משיחזור מעשה הפשע שנעשה על ידי הנאשם. כך גם העובדה שהנאשם חסך מזמנם של בית המשפט והתביעה בעצם הודאתו. אלמלא הטעמים האמורים, ציין השופט , כי אז היה גוזר על הנאשם עונש חמור יותר".