אמיר קוליק, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, בוחן את הקשר בין ערביי ישראל לארגון החיזבאללה וקובע: האירוע בו נלכד ערבי ישראלי כשהוא מנסה לרגל אחרי הרמטכ"ל אשכנזי אינו בודד. קדמו לו אירוע עאזמי בשארה ועוד מספר לא מבוטל של אירועים שמלמדים על מציאות מורכבת בה נמצאים ערביי ישראל.
לדבריו החיזבאללה מוצא בערביי ישראל מצע נוח לגיוס בשל ראייתו אותם כמיעוט שבחלקו מנוכר למדינה ובחלקו רוצה להשתלב במדינה מתוך שאיפה להפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה.
לטעמו לא ניתן לראות את אירוע הריגול אחרי אשכנזי כאירוע חד פעמי שכן מאז שנת 2002 החלו להיחשף פרשיות ריגול ברמות שונות, ומדובר ב-10 או 11 פרשיות שונות שדווחו בתקשורת. הוא מציין שעד שנת 2007 היה מדובר בפרשיות הנגועות בכספים ובסמים, אך משנה זו התגלו פרשיות שהמניע אותן הוא קשר אידיאולוגי בין המורשעים תושבי הארץ לחיזבאללה.
במאמרו הוא מזכיר כי "משנת 2002 ואילך החלו להיחשף מקרים שונים בהם אספו ערבים ישראלים מידע עבור חזבאללה. ברובן המכריע של פרשיות אלה היו המניעים לפעולה – סמים, בצע כסף או שניהם יחד. הפרשיות הבולטות ביותר בהקשר זה היו פרשת עומר אל-היב מבית זרזיר. אל-היב שירת כסגן אלוף בצה"ל ונעצר באוקטובר 2002. אל-היב עמד בקשר עם סוחר סמים לבנוני בשם כמיל נהרא אשר פעל בשליחותו של איש חזבאללה בכיר בדרום לבנון. אל-היב ושותפיו, חלקם קרובי משפחתו אשר שרתו אף הם בעבר בצה"ל, נדרשו לאסוף מידע על הערכות צה"ל בגבול הצפון, להעביר מפות קוד צבאיות, להצביע על מיקום מארבי טנקים, לספק מידע על מצלמות ואמצעי מודיעין המוצבים על קו הגבול ועוד. בתמורה למידע אישר חזבאללה, אשר שלט באותה תקופה על אזור הגבול, להעביר לידי רשת הריגול כמויות גדולות של סמים. את הסמים מכרו אל-היב ושותפיו בשוק המקומי. פרשיה דומה במאפייניה נחשפה כשנה לאחר מכן. גם במקרה זה דובר על רשת ריגול אשר סחרה למעשה במידע ביטחוני בתמורה לסמים. במרכזה של הרשת עמד סעד קהמוז, תושב הכפר רג'ר, אשר גם הוא גויס לחזבאללה על ידי סוחר הסמים הלבנוני כמיל נהרא ואיש חזבאללה נוסף. מפעיליו של קהמוז דרשו ממנו לספק להם מידע מגוון החל ממידע ביטחוני אודות אזור הצפון – הערכות כוחות צה"ל באזור הכפר רג'ר, צילום בסיסי צה"ל ויעדים נוספים במרחב הצפון דוגמת קרית שמונה והרכבל בצוק מנרה. לצורך עמידה במשימות אלה, ולצורך החדרת הסמים לישראל גייס קהמוז רשת פעילים שכללה כמה מקרובי משפחתו, וכן מספר ישראלים בהם גם חברתו לחיים תושבת קריית שמונה. בתמורה למידע הועברו לרשת סמים אשר הוברחו לישראל דרך הכפר רג'ר. במסגרת זו החדירה הרשת לישראל יותר מארבעה טון חשיש. שתי פרשיות אלה לא היו היחידות. כך ביולי 2006 נעצר ריאד מזאריב תושב הכפר מזאריב שבעמק ישראל. אף הוא יצר קשר עם איש חזבאללה לצורך מסחר בסמים, ומסר לו ידיעות אודות הנעשה בישראל בזמן מלחמת לבנון השניה. בפברואר 2008 נעצר נגד צה"ל, לואי בלוט, תושב הכפר פסוטה שבגליל אף הוא באשמת העברת מידע לחזבאללה כחלק מרשת אשר הבריחה סמים לישראל".
האם מדובר במהלך מתואם עם הנהגת ערביי ישראל, או לפחות תואם את עמדותיהם? קוליק סבור שמדובר בסוגיה מורכבת ולא חד משמעית. הוא אמנם קובע ש"הצעירים הללו מזדהים עם החזון של החיזבאללה". הוא גם מזכיר את התנערות המשפחות ממעשי הצעירים, אך לגבי ההנהגה שהנפיקה מתוכה את עזמי בשארה הוא סבור שאלה מפיצים עמדות סותרות כלפי פנים וכלפי חוץ. זאת כאשר בתוכם הם מייחלים לפתרון ארוך מועד בו תהפוך מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, ואז אולי ניתן יהיה להפוך את אופייה. עד אז מעדיפים להשתלב בציבוריות הישראלית כחלק מאזרחי המדינה.