מבינה ולא מבינה ח"כ מירי רגב
מבינה ולא מבינה ח"כ מירי רגב

חברת הכנסת מירי רגב ספגה מתקפה לא צפויה מבחינתה במהלך כנס מתנגדי הקפאת הבניה בשבוע שעבר במצודת זאב. המוחים דרשו ממנה התנצלות על ימיה כדוברת צה"ל שדיבררה בנמרצות רבה מדי לטעמם את תכנית העקירה. בראיון ליומן ערוץ 7 אומרת רגב כי היא אמנם מבינה את המוחים אך אין לאיש מונופול על הכאב שגרמה העקירה.

באשר לכנס עצמו מסרבת רגב לקבל את ההגדרה שהעניקה לו התקשורת כ'כנס המורדים'. לדבריה " 'מורדת' זה ביטוי של התקשורת. איש מאיתנו לא מגדיר את עצמו מורד. אנחנו צריכים לחזק את ההתיישבות. גושי ההתיישבות הם בקונצנזוס. ממשלות ישראל ובהן הליכוד שלחו 300 אלף אזרחים ליהודה ושומרון ואני מאוד שמחה מנאום ראש הממשלה שדיבר על חיזוק ההתיישבות", היא אומרת.

לטעמה "זה הדבר החשוב. צריך לבנות באריאל, מעלה אדומים, גוש עציון וכו'. הגידול הטבעי מחייב בנייה והתיישבות". בתשובה לשאלה אם אין בדבריה אימוץ של מצע 'קדימה' שכן גם היא, כמו אנשי 'קדימה', מדברת על גושי ההתנחלויות ולא מעבר לכך, מזכירה רגב את התנגדותה לבג"ץ התובע הרס הבתים בגבעת הראל, היא מספרת על ביקור התמיכה שלה במגרון כחלק מעמדתה בעד בניה כוללת ברחבי יו"ש.

עוד מספרת חברת הכנסת רגב על שיחה שקיימה עם ראש הממשלה נתניהו ובו הציעה להקים ועדת שרים לענייני התיישבות שתפקידה יהיה לבחון התמודדות מערכתית חוקתית נגד עתירות שלום עכשיו לבג"ץ והדרישות להרס ישובים, שכונות ומאחזים. לדבריה תגובת נתניהו הייתה שכעת הנושא רגיש ולכן אין מקום להקמת וועדה שכזו.

עם זאת מבטיחה רגב ש"אחרי החגים אני מתכוונת להיכנס לכל נושא ההתיישבות. לדרוש פיתוח כבישים, להקים את ועדת השרים. המתיישבים הם אנשים שהגיעו למקום באופן חוקי ובעידוד הממשלה", היא מזכירה.

ובאשר למחאה הקולנית שנשמעה במצודת זאב כשנשאה דברים אומרת רגב כי היא מבינה את המוחים אך אין מונופול על כאב העקירה, כלשונה. היא אף מוסיפה וממליצה למוחים לפנות לחברי הכנסת שתמכו בעקירה ומשום מה זכו לתמיכתם. היא אינה מקבלת ומבינה התנהלות זו.

באשר לעצם הטענות נגדה אומרת רגב כי במסגרת שירותה הצבאי דבררה את צה"ל באופן שבו ניסתה להציג שוב ושוב את מצוקת העקורים וכאבם. היא מספרת על מפגשים ראשוניים עם דוברי הישובים ואמירה שלהם שכוונתה לא למדר ולהרחיק את התקשורת, אלא להכניס אותה לתוך הישובים על מנת שכאב העקורים יצא לעולם.

עוד היא מספרת כיצד היא עצמה, כמו גם קצינים אחרים כרב הצבאי הראשי, האלוף רון-טל הלכו בישובים כשגרונם חנוק אך היה עליהם לבצע את משימתם כשם שהיא אינה מוכנה לקבל סרבנות של חייל מלשרת במחסום צה"ל כי אינו מקבל את היחס לערבים.