עוד עולה מהסקר כי בממוצע קיבל שכיר כ- 400 שקלים שי לחג הקרוב והערך הכולל של השי שקבלו השכירים עומד על 640 מליון שקלים, מהם 390 מיליון ₪ בתווי קניה.
מסתבר שתווי קניה מהווים את סוג השי לחג הנפוץ ביותר: 59.6% ממקבלי השי לחג קבלו תווי קניה. השימוש בתווי הקניה נעשה בעיקר לצורכי קניית מוצרי מזון (40.6%) מתנות, 12.6%. שיעור השכירים שטרם החליטו על השימוש שייעשה בתווי השי עמד על 35%.
כ- 69.1% מהשכירים שקבלו שי לחג העריכו כי לא חל שינוי בגובה השי שקבלו השנה, בהשוואה לשי שקבלו בשנה שעברה. 10.9% קיבלו שי נמוך יותר מהשנה שעברה. 5.2% קיבלו שי גבוה יותר ו- 14.8% דיווחו שאינם יודעים מהו ערך תווי הקניה.
כ-31.7% קבלו שי לחג מהמעסיק לעומת 27.7% שקבלו שי מהוועד. 29.7% קבלו שי שניתן במשותף ע"י המעסיק והוועד יחדיו. כ- 10% מהמקבלים לא ידעו לזהות את הגורם שהעניק להם את השי לחג.
במשרד התמ"ת מספרים בנוסף לאלה גם קצת היסטוריה: "שי לחג" הניתן לעובד במקום העבודה בראש השנה ובד"כ גם בפסח, נתמסד כנוהג קבוע ביחסי העבודה בישראל ובתרבות הארגונית במקומות עבודה רבים בישראל. למרות נתון זה 33.3% מאוכלוסיית השכירים בישראל לא קבלו שי לחג בראש השנה תש"ע, הן מפני שהם שייכים לאוכלוסיית העובדים הזמניים שאינם זכאים עדיין לשי לחג, והן בשל המצב הכלכלי של העסק, בהקשר של המשבר במשק בשנה האחרונה, והצורך לצמצם בהוצאות העסקיות, ובהן, בין היתר, גם בחלוקת שי לחג.