במכתבה לראש הממשלה, היועץ המשפטי, נציב שירות המדינה, שר המשפטים ומבקר המדינה מציינת התנועה כי לאחרונה פורסם, כי "לאחר בחינת מועמדים שונים לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות החליט שר האוצר, מר יובל שטייניץ, לפי סעיף 52 לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 על מינויו של מר דורון כהן לתפקיד מנהל הרשות".
בהמשך המכתב מציינת התנועה כי עוד פורסם, כי "בעקבות טענות, לפיהן לא דיווח מר כהן כראוי לוועדת המינויים על פעילותו הפוליטית בעבר למען שר האוצר, החלה נציבות המדינה ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה בבדיקת המינוי והשאלה האם עמד בחובות הגילוי החלות עליו. כפי שפורסם, לאחר בחינת הנושא, הודיעה נציבות שירות המדינה, כי אין עילה לפסילת המינוי".
"יחד עם זאת, וכפי שעולה מן הפרסומים, במכתבו של היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה בנושא נכתב, כי "לאור חובת הגילוי הנאות, על מועמד למשרה בכירה בשירות המדינה לנקוט משנה זהירות בדבר מסירת מידע על אודות עברו וזיקותיו, היה מקום להזכיר ולהצהיר על פעילות זו, ולא בדיעבד, כפי שעשה כהן בתשובה לפניות שהועברו אליו אלא במסגרת השאלון שמילא בעת הגשת מועמדותו למשרה".
התנועה מזכירה את סעיף 17(5) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 העוסק בעבירות משמעת של עובדי מדינה וקובע כי: "עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת: (5) השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;"
בהמשך המכתב נכתב עוד כי "בפרט אמורים הדברים, לאור העבודה, כי חלק מרכזי מתפקידיה של הרשות, אשר מר כהן מיועד לעמוד בראשה, הינו פיקוח על מינויים בחברות ממשלתיות ובכלל זה פיקוח על דיווחים שמוסרים מועמדים לתפקיד נושאי משרה בחברות אלה.
לאור כל האמור דומה, כי אין זה ראוי למנות לתפקיד כה בכיר בשירות המדינה אדם, אשר נראה שלא עמד לכאורה בחובת הגילוי הנאות, כפי שעולה מדברי היועץ המשפטי לנציבות שירות המדינה כאמור, והעלים עובדות הנוגעות למינויו, ובפרט עובדות הנוגעות לפעילותו הפוליטית עבור שר האוצר, שהוא גם בעל הסמכות למנותו. מובן שהדברים מקבלים משנה חשיבות לאור האפשרות שמעשה זה עולה כדי עבירת משמעת לפי חוק".