שופטת בית משפט השלום בחיפה, תמר נאות-פרי, קבעה כי גבר שהבטיח לחברתו לשעבר שיתן לה במתנה מכונית 'מרצדס' שלבסוף לא הגיעה לרשותו, לא יחויב לפצותה על הפרת ה'הבטחה'.
האישה טענה, כי הגבר התחייב לתת לה את המרצדס כמתנה ולחילופין, התחייב לתת לה כמתנה 400,000 ₪. בהתאם, האישה דורשת כי החבר לשעבר יעביר לידיה את המרצדס או ישלם לה 400,000 ₪.
החבר לשעבר העלה טענות שונות לגבי נסיבות חתימת ההתחייבות. בין השאר טען כי היה שיכור בעת כתיבת המסמך ולא מודע למשמעות של המסמך. בנוסף, טען כי יום לאחר מכן הודיע לתובעת שהוא לא התכוון לכתבו, כי הוא מבטל את המסמך, וכי האישה קיבלה את עמדתו ואמרה לו שהמסמך "זה רק בצחוק".
לחילופין, טען הגבר, כי אין כל מקום לאכוף עליו את ההתחייבות מחמת כמה נימוקים עיקריים: האחד הוא כי המרצדס אינה שלו, השני - שהאישה קיבלה מכונית רנו במקום המרצדס, והשלישי - שהתנהלותה של האישה, שהייתה כאמור חברתו, כלפיו היתה מחפירה ומאפשרת לו לחזור בו מכל כוונה ליתן לה מתנה זו או אחרת.
השופטת דחתה את התביעה לקבלת מכונית ה'מרצדס', וקבעה כי המכונית לא היתה של התובע ולכן לא יכל לתת אותה במתנה, "ככל הנראה הנתבע חשב שהוא יקבל את המרצדס בעתיד ואז יתן אותו במתנה – אך בשלב בו הוא חתם על מסמך ההתחייבות ובמועד בו עשתה התובעת שימוש במרצדס, הוא לא היה של הנתבע, לא היו לו כל זכויות בו (למעט זכות השימוש) והוא לא יכול היה לתיתו לתובעת".
השופטת קבעה גם, כי בנסיבותיו הספציפיות של המקרה הזה, ניתן לקבוע כי העובדה שהאישה הגישה תלונה במשטרה נגד החבר לשעבר, מהווה אכן "התנהגות מחפירה", ועל כן רשאי היה לחזור בו מההבטחה לפצותה בסכום של 400,000 ש"ח, "מסקנתי היא שדין התביעה להדחות, ועל התובעת יהא להסתפק ברנו שקיבלה".