היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אישר הבוקר (חמישי), כהצעת החלטה לממשלה, להקים את ישוב הקבע לעקורי כפר דרום שבגוש קטיף. יותר מארבע שנים לאחר שהוצאו בכוח מבתיהם, ונאלצו לעזוב את החממות המשגשגות שלהם – מתחילה סוף סוף הדרך אל המנוחה. ישוב הקבע יוקם סמוך למושב ניר עקיבא, הסמוך לנתיבות, מרחק של כ-26 ק"מ מביתם החרב בכפר דרום.
כפר דרום הוקם ערב קום המדינה בשנת תש"ו / 1946 במסגרת י"א הנקודות בנגב. במלחמת העצמאות הוא הותקף קשות ע"י הצבא המצרי ולבסוף נכבש ונהרס. תושביו המקוריים הקימו את המושב "בני דרום" על שמו. לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה במקום, בעידודה של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, היאחזות נח"ל. בשנת תש"ן / 1990 אישר שר הביטחון דאז, יצחק רבין, את הקמת הישוב מחדש, שהפך עד מהרה למעצמה חקלאית. תושבי המקום יזמו מפעל לשיווק ירקות ללא תולעים, "חסלט", שזכה להצלחה גדולה בארץ ובעולם.
כמה מבני כפר דרום נרצחו בפיגועי טרור, ואחרים – ביניהם ילדים - נפצעו קשה ונותרו נכים לכל חייהם. ערב ההתנתקות התגוררו בישוב כמאה משפחות, והוא התפרסם כמעוז ההתנגדות לעקירה על גג בית הכנסת, בו שהו כ-250 צעירים, אך גם קצינים בקבע ואלוף משנה במילואים שהתנגדו לעקירה. לאחר העקירה מבתיהם השתכנו בבית מלון בבאר שבע בו שהו כחצי שנה, ואז הועברו לבית דירות באשקלון. בדרך התפרקה חלק מהקהילה - חלק התייאשו ועזבו למקומות אחרים.
ניר עקיבא הוא מושב בנגב המערבי, שהוקם בשנת תש"י / 1950 ומשתייך לתנועת המושבים. הישוב הוא חקלאי, ובו בעיקר חממות לשוק המקומי וגידולי ירקות לשוק המקומי.
ח"כ אורי אריאל, יו"ר השדולה בכנסת למען העקורים ומי שדחף לאישור התוכנית, הדגיש כי עברו ארבע שנים ארוכות בהם עברו התושבים וילידיהם סבל ארוך, מייגע, בלתי-ישוער ובעיקר מיותר. "הזהרנו לפני העקירה כי שום דבר איננו מוכן לעקורים – בניגוד מוחלט להבטחות הממשלה כאילו 'יש פיתרון לכל מתיישב'. רק עתה, מתחילה הדרך לישוב הקבע של העקורים, שצפוי להסתיים רק בעוד כשנתיים, כלומר שש שנים אחרי העקירה".
כפר דרום הוקם ערב קום המדינה בשנת תש"ו / 1946 במסגרת י"א הנקודות בנגב. במלחמת העצמאות הוא הותקף קשות ע"י הצבא המצרי ולבסוף נכבש ונהרס. תושביו המקוריים הקימו את המושב "בני דרום" על שמו. לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה במקום, בעידודה של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, היאחזות נח"ל. בשנת תש"ן / 1990 אישר שר הביטחון דאז, יצחק רבין, את הקמת הישוב מחדש, שהפך עד מהרה למעצמה חקלאית. תושבי המקום יזמו מפעל לשיווק ירקות ללא תולעים, "חסלט", שזכה להצלחה גדולה בארץ ובעולם.
כמה מבני כפר דרום נרצחו בפיגועי טרור, ואחרים – ביניהם ילדים - נפצעו קשה ונותרו נכים לכל חייהם. ערב ההתנתקות התגוררו בישוב כמאה משפחות, והוא התפרסם כמעוז ההתנגדות לעקירה על גג בית הכנסת, בו שהו כ-250 צעירים, אך גם קצינים בקבע ואלוף משנה במילואים שהתנגדו לעקירה. לאחר העקירה מבתיהם השתכנו בבית מלון בבאר שבע בו שהו כחצי שנה, ואז הועברו לבית דירות באשקלון. בדרך התפרקה חלק מהקהילה - חלק התייאשו ועזבו למקומות אחרים.
ניר עקיבא הוא מושב בנגב המערבי, שהוקם בשנת תש"י / 1950 ומשתייך לתנועת המושבים. הישוב הוא חקלאי, ובו בעיקר חממות לשוק המקומי וגידולי ירקות לשוק המקומי.
ח"כ אורי אריאל, יו"ר השדולה בכנסת למען העקורים ומי שדחף לאישור התוכנית, הדגיש כי עברו ארבע שנים ארוכות בהם עברו התושבים וילידיהם סבל ארוך, מייגע, בלתי-ישוער ובעיקר מיותר. "הזהרנו לפני העקירה כי שום דבר איננו מוכן לעקורים – בניגוד מוחלט להבטחות הממשלה כאילו 'יש פיתרון לכל מתיישב'. רק עתה, מתחילה הדרך לישוב הקבע של העקורים, שצפוי להסתיים רק בעוד כשנתיים, כלומר שש שנים אחרי העקירה".