החשיפה של ילדים צעירים לעופרת בסביבתם מזיקה להתפתחות האינטלקטואלית והרגשית שלהם, כך על פי חוקרים בריטיים.
החוקרים טוענים כי ההשפעה של החומרים הרעילים בעופרת על מערכת העצבים המרכזית ניכרים בבירור גם כאשר מדובר על ריכוז פחות מאשר "הרמה הבטוחה" של עופרת בדם. החוקרים ממליצים על הפחתת הרמה ה"מותרת" למחצית מהקיים היום. דובר הסוכנות להגנה בריאותית אמר שרמות החשיפה לעופרת צריכות להישאר במינימום ההכרחי.
מחקר מאוניברסיטת בריסטול לבריאות הילד והמתבגר בחן האם ישנה השפעה לחשיפה לכמות הנמוכה מהמינימום ה"מותר" לעופרת על ההתפתחות האינטלקטואלית וההתנהגותית של ילדים. כיום הרמה הבטוחה של חשיפה לעופרת מוגדרת 10 מיקרוגרם עופרת לדציליטר (עשירית הליטר) של דם.
החוקרים לקחו דגימות גם מ-582 ילדים בגילאי שנתיים וחצי. אצל 27% מן הילדים מצאו החוקרים כמות של מעל 5 מיקרוגרם לדציליטר. הם עקבו אחר ההתפתחות הילדים, וחקרו את הישגיהם האקדמאיים והתנהגותם, כאשר היו בגילאי 7-8. לאחר שנלקחו בחשבון כל הגורמים העשויים להשפיע על השינויים בהתנהגות, מצאו החוקרים מתאם ישיר בין רמות העופרת בדם בגיל שנתיים וחצי לבין ההישגים האקדמיים, ההתנהגות האנטי חברתית והיפראקטיביות חמש שנים לאחר מכן.
כאשר רמת העופרת הייתה עד 5 מיקרוגרם לדציליטר, לא נראתה השפעה ממשית. אבל כאשר היה מדובר על רמות של בין 5 ל-10 מיקרוגרם לדציליטר, נראה קשר ברור לתוצאות גרועות יותר במבחני קריאה וכתיבה. כאשר רמת העופרת בדם הייתה מעל 10 מיקרוגרם לדציליטר הראו הילדים פי 3 התנהגות אנטי-חברתית והיפראקטיבית.
השפעת הרעלת העופרת על ילדים החלה להיבחן כבר בשנת 1892 באוסטרליה. מאז הרמה המותרת של עופרת בדם ירדה באופן מתמיד. הרמה המוגדרת היום כ"בטוחה" הוגדרה בשנת 1991 על ידי המרכז האמריקאי למניעת מחלות.
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בכל העולם באזורים העירוניים- מחצית מן הילדים מתחת לגיל 5 סובלים מרמה גבוהה יותר של עופרת בדם.