מפקד זרוע היבשה לשעבר, האלוף במילואים יפתח רון טל, מתייחס בראיון לערוץ 7 לסוגיות חשובות שעמדו ועומדות על הפרק בשנה החולפת.
בראשית דבריו דוחה רון טל את ההצעה לשחרר מחבלים כדי להשיב את החייל גלעד שליט, "אנו חבים חוב גדול למי ששלחנו אותו למלחמה. מדינת ישראל צריכה לעשות כל שנדרש על מנת שגלעד שליט יחזור הביתה זה פצע פתוח", אמר רון טל ותקף את ההחלטה לסיים את מבצע "עופרת יצוקה" מבלי להשיב את גלעד שליט, "המבצע בעזה ייצר הזדמנות בלתי חוזרת להחזיר את גלעד שליט.
אין שום סיבה שיהיה להם חשמל אין שום סיבה לספק להם מוצרים חיוניים אין שום סיבה שהמעברים יהיו פתוחים 
לא הייתה שום סיבה שבעולם להפסיק אותו במציאות הזו בלי שגלעד נמצא אצלנו. הגישה שמתייחסת לשחרור מחבלים - הלוואי והייתה הדרך להחזרתו של גלעד", אמר וקרא להפעיל לחץ על האוכלוסיה הערבית בעזה, "יש ליצור הכבדה משמעותית דרמטית על רצועת עזה. אין שום סיבה שיהיה להם חשמל אין שום סיבה לספק להם מוצרים חיוניים אין שום סיבה שהמעברים יהיו פתוחים אין שום סיבה שהאוכלוסייה בעזה תחיה חיים נורמאליים סבירים - כל עוד גלעד נמצא אצלם".
רון טל לא חושש ולא מודאג מיצירת משבר הומניטארי בעזה, "המשבר ההומניטארי נמצא בעיצומו, גלעד שליט מייצר עבור ישראל משבר גדול מאוד שכל כולו הומניטארי. אנחנו לא יודעים עליו כלום, לא שומעים את קולו לא קיבלנו ממנו אות הכי קטן. זה לא הומניטארי?, כל עוד לא מתייחסים לאנשים שלנו באופן הכי בסיסי, אין סיבה שבצד השני החיים יהיו טובים. הדרך להכאיב ולהביא למציאות קשה ברחוב בעזה היא הדרך ללחוץ על החמאס, באמצעות מנגנונים חמאסיים אנחנו לא נספק את הסחורה ואנו חייבים את זה לכל מי שמשרת בצבא ובטח ובטח למשפחתו".
רון טל נשאל על תפקידו כמפקד זרוע היבשה בזמן ביצוע תוכנית העקירה, "היום יותר ויותר נפקחות העיניים וחלקים גדולים מאוד מהציבור היום מבינים את מה שהיה ברור לי לפני ארבע שנים שמדובר במהלך שגוי שמבחינה ביטחונית הוא שטות מוחלטת, חסר היגיון ביטחוני וגם הגיון לאומי ואידיאולוגי שמוותרים בכזאת קלות על נכסים שיש לנו, על אדמה שהיא בשליטתנו והיא שייכת לנו".
"צר לי שהזדקקנו לארבע שנים כדי להבין את ההבנה הבסיסית והקיומית שלנו. זו התשתית שהביאה לנפילתו בשבי של גלעד שליט. אנחנו מוותרים ומשיבים נכסים. אין סיבה במזרח התיכון לקיים פעולות מהסוג הזה באופן חד צדדי. אנו נתפסים כחלשים כתוצאה מכך, והחלש במזרח התיכון לא מתייחסים אליו - הוא לא בר שיח. אני מזכיר, המזרח התיכון החדש הוא בעיקר המזרח התיכון הקיים שכולנו מכירים אותו ואת תושביו".
לשאלה מדוע לא פרש מצה"ל אם התנגד לגירוש ענה רון טל, "הזווית של פרישה מהצבא לא אומר שלא עמדה על הפרק, התחבטתי בעניין והתייעצתי. אני חושב שהדרך של המאבק הפנימי הייתה נכונה. אני חושב שגם אם דעתי לא התקבלה קולי הכריע והייתה לו משמעות, יש פה דילמה קשה מאוד שאין בה שחור ולבן ואין מנצחים ומפסידים ובטח אין בה נכון ולא נכון. צריך להסתכל קדימה, כולנו צריכם ללמוד איך נכון שתנהג מדינת ישראל בעתיד. אני לא בדיוק אופטימי בהקשר הזה".
חייל שמרגיש או שהרגיש בנסיבות הגירוש שהיה שהוא אלא יכול לבצע את המשימה הוא לא עושה אותה אבל הוא צריך לדעת את המשמעות
על "סירוב פקודה" לפנות מתיישבים יהודים הדגיש רון טל, "אני נגד סירוב פקודה כמדינה חופשית דמוקרטית, אנו גאים בדמוקרטיה שלנו. אני חושב שבמצב הזה אם הממשלה שלנו לא תוכל לקיים את החלטותיה הדמוקרטיות גם אם הן קשות לחלק מהציבור, אנחנו ניחלש באופן כזה שנעמיד את עצמנו במלחמת קיום. לכן במשוואה הנוראית הזו האלטרנטיבה של סרבנות הייתה מביאה לכך שמערכת הביטחון לא הייתה מסוגלת לקיים את המהלך הזה, אני חושב שהתוצאות היו יכולות להיות יותר קשות".
הוא הבהיר כי "חייל שמרגיש או שהרגיש בנסיבות הגירוש שהיה שהוא לא יכול לבצע את המשימה - הוא לא עושה אותה, אבל הוא צריך לדעת את המשמעות של זה שהוא לא עושה אותה. ובטח שלא צריך להפוך את זה לאידיאולוגיה של סרבנות שלא נכונה כאן, ועל אחת כמה וכמה לא נכונה במצב של שירות בשטחים".
רון טל ביקר את ההחלטה שהתקבלה לאחר הגירוש להעמיד לדין ולפגוע בצעירים שעמדו על הגג בכפר דרום ע"י אי גיוסם לצה"ל, "ליבי על האופן שבו המערכת הצבאית התייחסה לאותם צעירים שעולמם נחרב עליהם עוד לפני שהתגייסו לצבא. הם עמדו על הגגות וניסו להביא לידי ביטוי את החורבן שהם חשו, אני חושב שפה מערכת הביטחון עשתה טעות, אני חושב שהמשבר הזה לא מאחורינו, אני חושב שנכון אם נלמד היטב ונחבק את אותם חבר'ה שגם כך הרסו להם את הבית, והם עמדו בפני סימני שאלה אמוניים מאוד גדולים, הרבה דברים התפוצצו להם בפרצוף. אנו כמערכת צבאית צריכים לחבק אותם בשלב הזה. לא לחפש את אותן תמונות של מי שעמד על הגג ולא לגייס אותו לצבא. מעבר לזה הצעירים האלו הם בדרך כלל החיילים הכי טובים שלנו".
על מעורבות צה"ל בגירוש אמר, "אני השמעתי את קולי בפורומים המתאימים באופן מאוד ברור. עמדתי גם נשמעה וגם הובנה אבל המדינה הלכה עם הפיתרון הקל והטילה משימה מהסוג הזה, שאין לה שום קשר לפעילות צבאית, על הצבא שלנו שאמור לפעול מעל כל המחלוקות בקוצנזוס מלא, אמור לבטא את האחדות. דווקא על הגוף הזה הפילו משימה שכל כולה נמצאת במחלוקת אולי הקשה ביותר בחברה הישראלית. מדינה שרוצה לבצע משימות כאלו שתבנה את הגוף המתאים שיפעל. אני קורא מכאן להוציא את צה"ל ממשימות מהסוג הזה ולהבטיח שזה לא יקרה".
הזווית של פרישה מהצבא לא אומר שלא עמדה על הפרק, התחבטתי בעניין והתייעצתי. אני חושב שהדרך של המאבק הפנימי הייתה נכונה
רון טל מציין כי מהלך זה השפיע על מלחמת לבנון השנייה, "צבא הוא חובה, צבא של אנשים צעירים, צבא שבמשך תקופה מאוד ארוכה התאמן איך לא לנצח. כשאתה בא לפנות אתה עוסק בעיקר בשאלה איך לא לפגוע, איך לעשות את הדברים בדרך הכי עדינה. זו לא שאלה צבאית-קרבית, אי אפשר פתאום להיות קטלני נגד מחבלים בלבנון. בנוסף, אם מתאמנים במשך זמן רב לפעולות מהסוג הזה לא נותר זמן וגם לא נותר תקציב לאמן על הנושאים עליהם הופקדת וביניהם המלחמה בלבנון".
לסיום אמר, "צה"ל הוא צבא העם, אני שמח על כך שהעיקרון הזה נקבע פעם נוספת על ידי הרמטכ"ל הנוכחי, במלחמת לבנון השנייה העיקרון זה עמד בסימן שאלה באופן שבו התייחסו למערך המילואים שלנו. צה"ל כצבא העם הוא חברה מתגייסת, צה"ל כצבא העם ההיגיון שלו הוא היגיון של שירות כולל וזה צריך להמשיך, על היסוד הזה צריך לשמור מכל משמר. הייתי פועל באופן נמרץ בחברה ומגייס לגיוס כללי על מנת לקיים קשר יותר הדוק בין הנוער שלנו והעם והארץ שלנו. הקשר הזה בעיני הוא החשוב ביותר לצורך ביטחון מדינת ישראל. אם יש התנתקות שאני חושש ממנה זו התנתקות מהסוג הזה. יש לשמור יותר על האחדות לקיים את כל הנדרש על מנת שהחברה תמצא את הדרכים לחבר אחד עם השני ולא להתנתק אחד מהשני, החיבור כאן הוא לא רק עם האדמה אלא אולי לפני כן החיבור הוא בין אדם לחברו. בראש השנה זה חשוב לראות ולהתפלל ולקיים הלכה למעשה שהדברים האלו יתקיימו. זה אותו חשבון נפש שכל אחד עושה ושאנחנו כעם שלם עושים במעבר משנה אחת לשנה אחרת".