חבר הכנסת הרב חיים אמסלם (ש"ס) מקדם במרץ את יוזמת הקלות הגיור המהפכנית שלו. לאחר שהשלים את כתיבת הקונטרס המסכם את עמדתו בנושא חשיבות השירות בצבא כעילה להקלה בגיור העולים מארצות חבר העמים, שיגר אותו לכאלף רבנים מכלל המגזרים בישראל. הרב אמסלם מקווה לקבל בתקופה הקרובה את חוות דעתם של הרבנים ובכך להוביל להוצאתה לפועל של עמדתו המתבססת על גדולי ישראל במרוצת הדורות.
"כל מה שכתבתי שיש להקל בהליך הגיור לא נאמר כלפי סתם גוים הבאים להתגייר, אלא אך ורק כלפי אלה שהם צאצאי יהודים הנקראים בלשון הפוסקים "זרע ישראל" ".
יצוין כי הקונטרס ששוגר לרבנים מסכם ספר מקיף ורחב אותו מתכוון הרב אמסלם לפרסם בקרוב ובו בחינת הסוגיה לרבדיה השונים.
בהודעת הבהרה והדגשה שפרסם הבוקר מבהיר הרב אמסלם כי אין לראות בדברים שיוחסו לו כקביעה שגיוס לצה"ל מחליף קבלת מצוות "אלא רק כחלק מן המצוות שאותם הגר מקבל".
עוד הדגיש כי "כל מה שכתבתי שיש להקל בהליך הגיור לא נאמר כלפי סתם גוים הבאים להתגייר, אלא אך ורק כלפי אלה שהם צאצאי יהודים הנקראים בלשון הפוסקים "זרע ישראל" ".
כמו כן ציין שדבריו "מבוססים על גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים ורבים מגדולי ישראל מסכימים עמם ועודדוני לפ
"מוכן להציג את דבריי בבמה הראויה לכך בבי מדרשא בישיבות וכוללים ששם הוא המקום הראוי לדון ולפלפל בדברים כגון אלו". (הרב אמסלם)רסם את דעתי ולא לֵחת מפני כל".
אמסלם ביקר בחריפות את העיתון 'יתד נאמן' שתקף אותו על הדברים, ובמכתבו לרבנים הגדיר את העיתון כ"צהובון". הוא כתב כי "דבריי הוצגו בצהובון יתד נאמן בצורה מסולפת ושיקרית ולמטה מכבודי להגיב על דברי האיוולת והבלע הכתובים שם".
כמו כן הבהיר שהוא נכון "להציג את דבריי בבמה הראויה לכך בבי מדרשא בישיבות וכוללים ששם הוא המקום הראוי לדון ולפלפל בדברים כגון אלו לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא".
את הקונטרס, שכאמור, משגר הרב אמסלם לגדולי תורה ברחבי הארץ והעולם הוא פותח בציטוט מתוך הרמב"ם: "כל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך".
בהמשך מצטט ומפרש הרב אמסלם את דברי הרמב"ם אודות האופן בו מקבלים גרים לישראל, החששות שמא מניעים זרים מובילים אותם לגיור ואופן דחייתם. הוא עורך חילוק ברור בין מי שמגיע לעם ישראל מעם אחר לבין מי שמוגדר בהלכה כ"מזרע ישראל", שלגביו אופן בחינתו אחרת לחלוטין ומקלה הרבה יותר. בספרו מאריך הרב אמסלם ומוכיח כי גדולי הפוסקים הורו "שמקבלים אותם לכתחילה ואפילו כשאנחנו יודעים שבאים לסיבה מהסיבות".
הרב אמסלם קובע כי בבדיקות שיש לעשות למועמדים אלה לגיור מזרע ישראל המקבילה לאזהרת בית הדין מימי קדם שישראל סחופים ודוויים היא כיום השירות בצה"ל. "ברוח זמנינו, אי אתה יודע שרצונך להשתייך לעם היהודי יחייב אותך לשרת בצבא היהודים, ולהכניס עצמך לסכנה ואולי למיתה, ובכל זאת, אומר יודע אני ובכל זאת מקבל על עצמו".
ממשיך הרב אמסלם ומוצא בדברי הרמב"ם שהובאו בפתח הקונטרס "כל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל", הוכחה שאכן כך הם פני הדברים בעיני הרמב"ם.
"יש חילול השם בעיני הגויים שאנו מרחיקים ופוסלים את העדה שסובלת עמנו בגלות". (הרב עובדיה יוסף בסוגיית הקראים)
לטעמו של הרב אמסלם המשך הקשיית התנאים על מי מזרע ישראל שמשרת בצה"ל ומוכיח את נכונותו להשתלב בעם ישראל הוא בגדר חילול ה'. את דבריו הוא מוכיח מדברי הרב עובדיה יוסף עצמו שציטט בספרו את רבי ברוך ממגנצא שהתייחס לסוגיית הקראים וכתב "שיש חילול השם בעיני הגויים שאנו מרחיקים ופוסלים את העדה שסובלת עמנו בגלות". לדברים אלה הוסיף הרב עובדיה יוסף וכתב: "ודברים אלה יש להם תוקף גם בעניינו ביתר שאת ויתר עז, כי ידוע שכמה מהקראים וראשיהם חתרו בכל עוז למען מדינת ישראל גם בהיותם בגולה, ומהם שנמסרו בידי השלטונות והוציאום להורג על מה שפעלו במסירות נפש למען ישראל, ואף בבואם לארץ ישראל הם מתגייסים לצבא ישראל, ומגינים עלינו בכל כחם מידי המחבלים הרשעים שונאי ישראל, אשר כל יום יגורו מלחמות "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה", ומה יאמרו עלינו החופשים שאינם שומרי תורה ומצוות, בראותם שאנו מרחיקים את אלה שמוסרים עצמם בשביל ישראל, ומבדילים אותם מזרע ישראל וכן לא יעשה, ולכן יש להעמיד הדבר על קו הדין ועל האמת ועל השלום".
מוסיף הרב אמסלם ומצטט את דברי שו"ת אחיעזר ולפיהם בעיני המון העם נראה חלול ה' שלא מוכנים לגייר מי שרוצה להתגייר ולהיכנס לעם ישראל. לדבריו "קל וחומר שהיה אומר כן כלפי מי שמוסר נפשו על בטחון העם שיש בזה חלול ה' והפניית אצבע מאשימה של אטימות כנגד הרבנים על זה שלא מקבלים אותם וזה חלול ה' גדול".
"ומה יאמרו עלינו החופשים שאינם שומרי תורה ומצוות, בראותם שאנו מרחיקים את אלה שמוסרים עצמם בשביל ישראל, ומבדילים אותם מזרע ישראל וכן לא יעשה..." (הרב עובדיה יוסף)
לטעמו של הרב אמסלם ניתן להעריך שהחובה לקיים מצוות נועדה להוכיח שייכות אמיתית לעם ישראל בהיותו בעבר עם שרובו שומרי תורה ומצוות, אך בימינו אלה שהמצב אינו כן ראוי לראות בשירות בצה"ל ובחיבור לעם ישראל הוכחה לרצונם האמיתי להתגייר, בעיקר כשמדובר ממילא במועמדים לגיור שהינם מזרע ישראל.
עוד הוא מצטט בקונטרס את דבריו של הרב פיינשטיין ב'אגרות משה' ולפיהם "לפעמים גם כשאומרים הבי"ד לגר שצריך לשמור שבת חושב שהוא רק הידור בעלמא", זאת בעיקר לנוכח מצבו הרוחני הנוכחי של עם ישראל ואי קיום המצוות בימים אלה.
לכל אלה מוסיף הרב אמסלם ומציין כי באשר לדרישה לקיום מעשים ומצוות "ברור שבלי קבלת תורה ומצוות לגמרי אין אפשרות לקבלם, וכאלה שימשיכו לחיות כמאז ומקדם לכל דבר ועניין, בלא שום שינוי מעשה המראה כניסה ליהדות, הלב וההיגיון הבריא ממאן לקבל, אולם ב"ה כאן בארץ ישראל שבנקל אדם יכול להיות "שומר מסורת", ע"י כך שמקדש על היין בשבת, צם ביום כיפור, האישה מדלקת נרות בע"ש, נמנע ממאכלי טריפה, נמנע מחמץ בפסח, מכבד החגים המסמלים את היהדות, שאלו מהדברים שבקלות כל הדר בארץ ישראל יכול לקיים, ואפילו במצות תפילין החביבה, אנו רואים שרבים שאינם שומרי שבת כהלכתה, מניחים ומתפללים איתם, הלאלו נחשוב אותם כגויים? הנאמר על כאלו שלא עשו בזה כלום? בודאי שלא! ובכאלו מילה וטבילה לשם יהדות עם קבלה וקיום מהמצוות הנ"ל ודאי תועיל".
על כל אלה מוסיף הרב אמסלם ומציין כי גדולי הפוסקים הספרדים בדורות האחרונים הוצרכו להתמודד עם התופעה החדשה יחסית של מתגיירים מזרע ישראל שמבקשים לשוב לחיק עם ישראל בתקופת "הדרור והחופשיות שפשו בעולם".
הוא מזכיר את דבריו של הראשון לציון הרב עוזיאל שכתב בשו"ת משפטי עוזיאל ש"מצווה להשיבם לצור מחצבתם, ואע"פ שידוע לנו שרוב הגרים אינם מקיימים המצוות אחרי המילה והטבילה ובכל זאת לא נמנעו מלקבלם משום כך".
"בעיני המון העם נראה חלול ה' שלא מוכנים לגייר מי שרוצה להתגייר ולהיכנס לעם ישראל". (שו"ת אחיעזר)
"וכעין פסיקתו פסקו גדולי עולם הגאון רבי רפאל אהרן בן שמעון ז"ל בספר נהר מצרים הלכות גרים אות ה' ול"ג עמוד (קי"א וקט"ו) ע"ש, הגאון רבי אליהו חזן ז"ל בספר נוה שלום דיני גרים (אות ב') ע"ש, הגאון רבי משה הכהן ז"ל בשו"ת והשיב משה יו"ד סי' (נ' ונ"א) ע"ש, הגאון רבי מצליח מאזוז ז"ל בשו"ת איש מצליח כרך ג' (סי' מ"ג) ע"ש, הגאון רבי שלום אביחצירא ז"ל בספר מליץ טוב אה"ע (סי' י"א) ובתשובה כת"י, הגאון רבי יוסף משאש ז"ל בשו"ת מים קדושים (סי' ק"ח), ובכמה תשובות בספרו אוצר המכתבים, ושם בח"ב (סי' תשס"ה) הביא פסק מהגאון רבי חיים בלייח ז"ל שכ"פ, הגאון רבי יחזקאל בנעט ז"ל בתשובה בהמאסף שנה ט"ז כרך ב' (סי' נ"ז) הגאון רבי מכלוף אבוחצירא ז"ל יפה שעה (יו"ד סי' ס"ז) ע"ש, הגאון רבי חזקיה שבתאי ז"ל בספר דברי חזקיהו ח"ב (סי' א') ע"ש, הגאון רבי מסעוד כהן ז"ל בשו"ת פרחי כהונה אה"ע (סי' י') ע"ש".
עוד הוא מוסיף וכותב כי "גם לא מעט מחכמי אשכנז החרו החזיקו בדעה זו, שלפי צורך השעה והדור מקבלים לגיור לכתחילה, הגם שברור שכל המטרה היא האינטרס כגון נישואין וכדומה, וכשהמטרה היא נישואין אזי לעניין קיום המצוות ג"כ אנחנו משערים שלא יקיימו כדבעי".
לקונטרס שלו מוסיף הרב אמסלם רשימה ארוכה של פוסקים מכל הדורות שעליהם הוא מתבסס בדבריו. כאמור, לקונטרס זה שהופץ בכאלף עותקים הוא מצרף בקשה לרבנים ודיינים ברחבי הארץ להגיב ולפתח את הסוגיה באופן לימודי עמוק, ולגבש דעת תורה כוללת שאותה ניתן יהיה לקדם הלכה למעשה.
מדבריו אלה של הרב אמסלם עולה תמיהה שתצטרך להתברר בימים הקרובים: מי בעולם הרבנות והגיור הסתיר, ומדוע הסתיר, את המונח 'זרע ישראל' כבסיס להקלות נדרשות ביחס לעולם מארצות חבר העמים.