
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, פרסם היום (רביעי) דו"ח בנושא חשבונות סיעות ורשימות שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008.
על פי הדו"ח סיעתו של ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, 'ירושלים תצליח בראשות ניר ברקת', סיימה את תקופת הבחירות עם גרעון של יותר מ-4.2 מליון שקל. בדו"ח נכתב כי הסברי הסיעה בנוגע למקורות הכספיים מהם יכוסה הגירעון לא הניחו את דעתו של המבקר ולפיכך חלה החזקה לפיה בגרעון עצמו יש משום תרומה המנוגדת לחוק. המבקר המליץ להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של כ-300 אלף שקל.
בדו"ח נבדקה ההתנהלות הכספית של 1086 סיעות שהתמודדו בבחירות המקומיות בשנה שעברה. בדו"ח נקבע כי יישלל מימון ציבורי מ-329 סיעות מקומיות.
עוד נמצא בדו"ח כי סיעת ראש העיר בת ים, שלומי לחיאני, 'בת-ים בראש מורם" שזכתה ב-10 מנדטים, שילמה לדורית לחיאני, רעייתו של ראש העיר, 430 אלף ש"ח על ניהול מטה הבחירות. בהסכם בכתב יד' שהוצג למבקר נקבע כי ישולם לה שכר חודשי המסתכם ב-150 אלף ש"ח וכן "דמי הצלחה" על-פי תוצאות הבחירות שהסתכמו ב-280 אלף ₪.
המבקר כתב כי "המשכורת שקיבלה רעייתו של ראש העיר אינה סבירה ואינה מתיישבת עם האינטרסים הציבוריים ועם חובת הסיעות לנהוג בכספי ציבור בריסון ובמידת הזהירות". המבקר קבע כי ההסדר לתשלום 280 אלף שקל אינו מקובל עליו והחליט שיוכר לסיעה כהוצאות בחירות רק 150 אלף שקל.
בדו"ח קבע המבקר כי קבעתי ש-267 סיעות מקומיות לא קיימו חלק מההנחיות של מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שהן לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות: לא כל ההוצאות וההכנסות נכללו בחשבונות; הועלו מקרים שלא הוצאו קבלות בגין תרומות שנתקבלו; לא דווח על חלק מהחזרי התרומות; בוצעו תשלומים במזומן בסכומים העולים על המותר; לא נפתחו חשבונות בנק שיוחדו להוצאות ולהכנסות מערכת הבחירות; בוצעו תשלומים שלא באמצעות חשבונות הבנק שהסיעות המקומיות הודיעו ונתקבלו תרומות שלא הופקדו בחשבונות בנק אלו; חסרו הזמנות והתקשרויות בכתב הנוגעות להוצאות שסכומן הכולל עולה על 1,700 ש"ח; לא נערכו הסכמים בכתב לגבי הלוואות שנתנו לסיעות בהם פורטו תנאי ההלוואות, שיעורי הריבית ומועדי ההחזר; לא נשמרו העתקי שיקים והעברות בנקאיות שהתקבלו כתרומה; לא נשמרו עותקים של כל הפרסומים שפרסמו הסיעות המקומיות.
לגבי כמה סיעות מקומיות העלתה הביקורת כי הוצאות רבות לא נכללו במערכת החשבונות שלהן. מדובר בעיקר בהוצאות על פרסומי תעמולה, סקרים, שכירת כלי רכב וכנסים. אין המדובר רק באי-קיום הנחיות מבקר המדינה, שכן, בשל היעדר הרישום לא ניתן לדעת מה היו מקורות המימון להוצאות אלה.
המבקר דיווח כי סיעות מקומיות חרגו מתקרת ההוצאות המותרת על פי החוק בסכומים שבין 2,474 ש"ח לכ-289,623 ש"ח.
בנוסף, הכנסות של 156 סיעות מקומיות לא היו בגבולות האמורים בחוק:
23 סיעות קיבלו 43 תרומות שהסתכמו ב-427,783 ש"ח מתאגידים.
28 סיעות קבלו 89 תרומות, בסכומים העולים על 5,000 שקלים חדשים, שהסתכמו ב-862,134 ש"ח, מאת אנשים ובני ביתם הסמוכים על שולחנם.
7 סיעות קיבלו 21 תרומות שהסתכמו ב-59,606 ש"ח מאת אנשים שאינם רשומים במרשם האוכלוסין.
סיעה אחת קיבלה תרומה בעילום שם שהסתכמה ב-17,000 ש"ח.
40 סיעות קיבלו 345 תרומות במזומן שהסתכמו ב-879,387 ש"ח בלא קבלת תצהיר מהתורם שהתרומה היא מכספו הפרטי.
106 סיעות לא נתנו הסברים מניחים את הדעת על מקור הכספים לכיסוי הגירעון.
בדיקת החשבונות והדוחות הכספיים של הסיעות המקומיות העלתה כי 174 סיימו את תקופת הבחירות בגירעונות כספיים. 37 סיעות סיימו את תקופת הבחירות בגירעון של יותר מ-100,000 ש"ח. הסיעה "ירושלים תצליח בראשות ניר ברקת" מירושלים סיימה את תקופת הבחירות בגירעון 4,246,133 ש"ח.