העקורים: הסוף אינו באופק

צילום: יוני קמפינסקי

הודעותיהם של ועד מתיישבי גוש קטיף מחד ומנהל סל"ע מאידך, בעקבות פרסום דו"ח ועדת מצא לבחינת הטיפול במפוני גוש קטיף מעלות את התמיהה המתבקשת, האם במנהלת ובועד המתיישבים קראו אותו דו"ח?

במנהלת מצטטים מתוך הדו"ח משפטים שונים, מהם עלול לעלות הרושם כאילו האשמה כולה מונחת לפתחם של העקורים, "האחריות לכך אינה רובצת לפתחן של הרשויות בלבד, גם לחלק ניכר מהמפונים היתה תרומה בלתי מבוטלת לעניין...(עמ' 9) רבים מבין המפונים יכלו זה מכבר לקחת את גורלם בידיהם... ולפעול לבניית בית הקבע (עמד 32)...הפתרונות הדרושים אינם בהכרח על דרך מתן הטבות כספיות למפונים... (עמ' 42)רבים מבין המפונים שעסקו בחקלאות יכלו זה מכבר לנצל את זכותם לקבל שטח חקלאי ולהתחיל לעבדו... (עמ' 32)... עמדת הוועדה היא כי אין מקום להתערבותה לצורך הגדלת הסכומים שיש לשלם למפונים במסגרת הסכמי הפיצוי האישי(עמ' 53)".

אולם בועד מתיישבי גוש קטיף מזכירים כי הועדה מדגישה את העובדה שעקירת  המפונים מבתיהם, גדיעת מקורות פרנסתם הפקעת נכסיהם וניתוק מגוון מעגלי חייהם, ארכו פחות משבועיים, אולם שיקומן של המשפחות, פיצויין על מכלול נזקיהן, הקצאת קרקעות חלופיות עבורן, קימום יכולתן להתפרנס, מתן מזור לפצעי הנפש שחוו ושחזור מארג החיים הכולל שלהן, כל אלה לא הסתיימו עד היום, למעלה מארבע שנים אחרי הפינוי. קשה מכך: דומה שהסיום אינו נראה באופק.

במנהלת מתנאים בהישגים שונים, "נכון להיום: שולמו 100% הפיצויים בגין בתי המגורים ומענקים אחרים, פותחו למעלה מ- 2,000 מגרשים עבור 1,117 משפחות שהצטרפו להסכמי העתקה (מתוך 1,402 משפחות זכאיות). 169 חקלאים קיבלו אדמה. נמסרו וימסרו למעלה מ- 13,4000 דונם קרקעות חקלאיות לחקלאים שהקימו מחדש את עסקם, לעומת 5,400 דונם שהיו ברשותם בגוש".

בועד המתיישבים מזכירים מנגד כי "הועדה מצאה כי נתגלה פער של ממש בין הכרזות הממשלה לבין המציאות בפועל. היא ראתה כי רוח הדברים לא חלחלה לכל הדרגים עליהן מוטל להשלים את הטיפול במפונים".

בסיום קובעים במנהלת, כי "המנהלה קיימה את הבטחותיה, נבנו תשתיות בהיקף חסר תקדים וחולקו כל כספי הפיצויים שהובטחו על פי חוק ואף מעבר לכך. מנהלת סל"ע עבדה לאורך כל הדרך בשיתוף פעולה מלא עם המפונים ותמשיך להעניק להם סיוע ככל שנדרש".

בועד המתיישבים לעומת זאת מציינים, כי "הועדה מתחה ביקורת על חוסר ההידברות וההתנהלות החד צדדית של המדינה מול החקלאים וכי חובה עליה לקיים הידברות בין נציגי הממשלה לבין נציגי החקלאים ובעלי העסקים".