זכייתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה בפרס נובל לשלום מתקבלת בקרירות רבה בצד הפלסטיני. במפגן נדיר של הסכמה מתחו שני הארגונים המרכזיים והניצים בזירה הפלסטינית, פתח וחמאס, ביקורת על הענקת הפרס לאובמה בטענה שהנשיא האמריקני עדין לא עשה דבר ובפרט בסוגיה הפלסטינית בגינו הוא יהיה זכאי לפרס היוקרתי.
עזאם אל-אחמד, חבר הועדה המרכזית של תנועת פתח, אמר בראיון ל"אל-יום אל-סאבע" (9 באוקטובר 2009), כי אובמה דווקא נסוג באחרונה מהעמדות שהציג בנאומו בקהיר בנוגע לבעיה הפלסטינית. לשם המחשה, ציין אל-אחמד כי אובמה אינו מאלץ את ישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות וחזר בו מעמדתו באשר למקור הסמכות של המו"מ על בסיס פתרון שתי המדינה והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67'.
הוא תיאר את עמדות אובמה כ"גרועות" יותר מאלה של הנשיא בוש וקרא לו להראות מעשים בשטח ולא דיבורים. עמדה דומה הביע סלאח ברדוויל מבכירי חמאס שטען, כי אובמה אינו יכול להציג ולו הישג אחד בתקופה הקצרה שבה הוא מכהן בתפקיד נשיא ארה"ב.
דוברו של הנשיא האיראני מחמוד אחמדינג'אד אמר בתגובה, כי הבחירה באובמה צריכה לחייב אותו לפעול לחיסולו של חוסר הצדק העולם. לדבריו, אם אובמה יבטל את זכות הוטו של ארצו במועצת הביטחון תהיה בכך הצדקה לקבלת הפרס. יש לציין, כי אחמדינג'אד מרבה להטיף לתיקונו של העולם ולהשלטת "הצדק", שמשמעותו בטרמינולוגיה של הנשיא האיראני השלטת האסלאם. דובר ארגון הטליבן באפגניסטן מתח אף הוא ביקורת בהקשר זה באומרו, כי לאובמה מגיע פרס נובל לאלימות, שכן הוא הורה לשלוח 21 אלף חיילים נוספים לאפגניסטן.