6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות נגזרו היום (ראשון) על ניר ראובן שהורשע באי מניעת פשע ושיבוש מהלכי משפט, על מעורבותו בהשלכת החזיז באולם מלחה לפני כשנתיים. החזיז הוביל לפציעתו של המאבטח יואב גליצנשטיין ולקטיעת שלוש מאצבעותיו.
בנוסף נגזרו על ראובן 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים 1,000 ₪ קנס, או שבועיים מאסר תמורתם. 35,000 ₪ פיצוי למאבטח שנפצע. כמו כן, ראובן הורחק למשך 5 שנים מכל אירוע ספורט של כדורגל או כדורסל. עם זאת, ראובן זוכה מעבירות של נשיאת נשק וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שיוחסו לו מלכתחילה.
על פי כתב האישום בפרשה מעורבים ניר ראובן וחברו יוסף מלאך. מלאך הודה, ונידון לעונש של 3 שנות מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט קבע כי המדינה לא הוכיחה שראובן נטל חלק בהדלקת החזיז ולפיכך זוכה מן העבירות שיוחסו לו בהקשר זה.
השופטת, נאוה בן-אור, קבעה כי "ראובן היה מודע, לכל המאוחר בדרך מביתו לירושלים, כי מלאך נושא בכליו חזיז, וכי בכוונתו לעשות בו שימוש במהלך המשחק. ראובן יכול היה בקלות לסכל את התכנית הנלוזה, בין בפנייה למלאך עצמו ובין בפנייה לאנשי הביטחון שעמדו בכניסה לאצטדיון. לו היה עושה כן, היה נמנע אסון מגליצנשטיין, ששלוש מאצבעות ידו הימנית נקטעו בפיצוץ. מכאן הרשעתו בעבירה של אי מניעת פשע".
באשר לשיבוש מהלכי משפט, אמרה השופטת כי ראובן ומלאך תיאמו ביניהם גרסאות הן בכל הנוגע לשאלה מי ייטול על עצמו אחריות לנהיגה לירושלים, שכן למלאך, שנהג, לא היה אותה עת רישיון נהיגה תקף, והן בנוגע לגרסה ביחס למעשיהם באולם עובר להשלכת החזיז.
במהלך הטיעון לעונש שב נפגע העבירה, יואב גליצנשטיין, והעיד, כפי שעשה זאת בעניינו של מלאך. יואב העיד על תחושותיו הקשות, על הפגיעה החמורה שנפגע הוא ונפגעו בני משפחתו, ועל רצונו לשקם את חייו ולהמשיך הלאה. כפי שהעיד במשפטו של מלאך, גם כאן, הרשים יואב בהתנהגותו המאופקת, בכבוד שהוא רוחש להכרעת בית המשפט, ובהבנתו כי לא רק חייו שלו נפגעו, כי אם גם מהלך חייהם של מלאך ושל ראובן, שהשתבש עד היסוד, וכדבריו: "כולם הפסידו, גם אני שפגעו בי וגם מי שפגע בי".
ב"כ המאשימה (מדינת ישראל) עמד, בטיעונו לעונש, על תוצאת מחדלו של ראובן למנוע את מעשה הפשע, ועל שיבוש מהלכי המשפט שהתרחש לאחר מכן. המדובר באירוע מקומם שתוצאתו מחרידה, ועל בית המשפט, כך טען, לתת לכך ביטוי בעונש. מנגד, אין לו הרשעות קודמות בעברו, והמדובר בהרשעה בעבירה שיש בה מורכבות. המאשימה סבורה כי אמת המידה הראויה למדידת עונשו של הנאשם צריכה להיגזר מן העונש שהוטל בשעתו על מרגלית הר-שפי.על הר-שפי הוטלו 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בעבירה שנסיבותיה חמורות יותר.
"בכל הנוגע לעצם ההרשעה, איני סבורה כי ניתן לפטור את הנאשם בלא הרשעה", ציינה השופטת, "נסיבותיו של המעשה בו הורשע הנאשם חמורות. הנאשם ידע, בידיעה ברורה, כי חברו נושא עימו חזיז, וכי ממילא בדעתו לעשות בו שימוש. ככל בר דעת, הבין כי המדובר בחומר נפיץ שדרכו להזיק, ולא מצא לנכון להביע הסתייגות מן התכנית, אפילו לא באוזני חברו. תוצאת המעשה חמורה ביותר, והפציעה הקשה ממנה סובל יואב גליצנשטיין, כמו גם רישומה של הטראומה על בני משפחתו, ובפרט ילדיו שצפו במתרחש מתוך אולם הספורט, תלווה אותם עד סוף ימיהם".
"אני סבורה, כי תופעה של בריונות מעין זו שנגלתה לעיני אלפי צופים במגרש עצמו, ועוד עשרות אלפי צופים מבית, המגובה בהסכמה שבשתיקה, במחשבה מעוותת לפיה ערך החברות גובר על הערך של שלמות גופו של אדם ועל הערך של התנהלות ספורטיבית הגונה, מחייבת תגובה עונשית ממשית. אין ספק בליבי, כי מלאך יכול היה לבצע את אשר ביצע משום שחש כי אין איש המגנה אותו בסביבתו החברתית, כי אם להיפך, המדובר בשעשוע מותר, מעשה קונדס, כפי שהוא עצמו התבטא. ענישה ממשית של מי שידע ויכול היה למנוע, יהיה בה משום העברת מסר, שתופעת האלימות בספורט היא בלתי נסבלת, וכי מי שיודע על תכנית לבצע מעשה בריונות ואינו מונע אותו, נתפס לא רק כאשם מן הבחינה המוסרית, כי אם אחראי לעבירה ממש, של אי מניעת פשע".
השופטת הדגישה כי "מנגד עומדים שיקולים לא מבוטלים לקולא. הנאשם הוא בחור צעיר, כבן 20, ללא עבר פלילי".