האם ניתן לתבוע עובדי מדינה באופן אישי על נזקים שגרמו תוך כדי מילוי תפקידם? ומי ישלם את הפיצויים לתובעים בתום ההליך המשפטי? שאלה זו עמדה על סדר יומה של הכנסת בשנת 2005, כאשר הוגשה לה הצעת חוק מטעם פרקליטות המדינה, שביקשה להחיל חסינות גורפת שתגן על עובדי מדינה מפני תביעות נזיקין אישיות. ואולם, חברי הכנסת שללו את הגישה הגורפת שהציעה הפרקליטות. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת הסביר אז את עמדת חברי הכנסת במילים הבאות: "יש סכנה שברגע שהמדינה נותנת מעין ביטוח כולל לעובד הציבור, עובדי הציבור יתעמרו באזרחים ויגידו: מה אכפת לנו, אנחנו ממילא מוגנים. נטרטר את האזרח, נגרום לו נזקים, ממילא המדינה בסוף תהיה זאת שתלך לבית המשפט.... הממשלה הביאה הצעת חוק שנועדה להגן על עובדי הציבור מעל למידה שאנחנו חשבנו שהיא ראויה. אמרנו: להגן על עובדי הציבור- כן, אבל לא במקרים שבהם אותו עובד ציבור עבד בשרירות, בשוויון נפש, לגבי הנזקים שהוא יכול לעשות." - הכנסת דחתה את עמדת פרקליטות המדינה, וקבעה בחוק שבמקרים בהם הנזק נגרם בזדון או מתוך אדישות - יתבעו עובדי המדינה באופן אישי על הנזקים שגרמו.
ארבע שנים לאחר תום הליך החקיקה, גילה מי שהיה אז יו"ר ועדת החוקה, שחוק לחוד – והתנהלות רשויות המדינה לחוד. הדברים התבררו בעקבות פניית ארגון זכויות האדם ביש"ע, המסייע לנפגעי אלימות שוטרים. בארגון נדהמו לגלות, שסכום הפיצויים שנפסק בבתי המשפט כנגד שוטרים שנתבעו אישית, משולם בפועל כמעט תמיד מקופת המדינה ולא מכיסו של השוטר. לאחר שהתופעה חזרה על עצמה מספר פעמים, הוחלט לבקש את התערבות השר איתן, הן מתוקף תפקידו הקודם כיו"ר הועדה שחוקקה את החוק, והן כשר הממונה על שיפור השירות לאזרח, שכן הכנסת הגדירה את מטרת החוק כ"מניעת התעמרות של עובדי המדינה באזרחים".
כמקרה מבחן נבחר סיפורו של נחום גרינבלום, שתבע אישית שני שוטרי יס"מ, על שסטרו לו, חנקו אותו, והתעקשו לאחוז אותו דווקא בתחתוניו. לאחר שבית המשפט קבע, ש"הנתבעים" ישלמו לתובע סכום של 4,000 ₪ - קיבל גרינבלום צ'ק דוקא מקופת המדינה. עו"ד בני לוין, המייצג את גרינבלום מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע, החזיר את הצ'ק לפרקליטות, וצרף מכתב בו שאל: "האם תוספת שכר זו ניתנת לשוטרים עבור הצטיינותם בעת האירוע נושא פסק הדין?" במקביל, התבקש השר איתן לברר את הנושא ולבחון האם אכן יצרה פרקליטות המדינה "מסלול עוקף חוק" דוקא עבור מי שאמורים להיות שומרי החוק.
בדיקת השר איתן הביאה לחשיפת התנהלותה השיטתית של הפרקליטות. במכתב ארוך, חתום ע"י עו"ד אורית סון, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) נכתב במפורש, שפרקליטות המדינה נוהגת כהליך שבשגרה להעניק "הגנה" לעובדי מדינה שסרחו, ולשלם במקומם את סכומי הפיצויים שנפסקו נגדם. למרות שהכנסת הגדירה כ"אינטרס ציבורי" את הצורך לקיים מימד של הרתעה כלפי עובדי מדינה על מנת למנוע התעמרות באזרחים, החליטה פרקליטות המדינה לדגול ב"אינטרס ציבורי" אחר, שונה מזה שהגדיר המחוקק, ולהתנהל על פיו: "האינטרס הציבורי מחייב כי עובדי הציבור יזכו להגנה של המדינה" כותבת עוה"ד סון, כאילו לא נדון הנושא זה מכבר ונדחה ע"י הכנסת, ומציינת ש"ההגנה ניתנת לעובד הציבור ע"י שילוב של כלים, לרבות תשלום הפיצוי שנפסק". עו"ד סון אף "מתלוננת" במכתבה על אזרחים שמנהלים תביעות אישיות נגד עובדי מדינה, ומאשימה את אותם אזרחים כי הם פועלים "במטרה להרתיע את עובדי הציבור מלמלא את תפקידם הציבורי" – כאילו לא נחקק החוק המבחין בין מילוי התפקיד הציבורי, לגביו ניתנת חסינות לעובדי הציבור, ובין גרימת נזק בזדון או באדישות, לגביהם סרבה הכנסת להעניק את החסינות. עוד מרשה לעצמה עוה"ד סון לקבוע, כי "התכלית של דיני הנזיקין היא פיצוי הניזוק, ולא הענשת המזיק" וזאת תוך התעלמות מעמדת הכנסת כמחוקקת, שביקשה לשמר את האלמנט ההרתעתי גם בפקודת הנזיקין.
השר איתן הגיב לדברים במכתב חריף מטעמו: "חסינות עובד ציבור הינה מסוייגת, ואינה חלה כשעובד הציבור פעל מתוך מודעות או אדישות לנזק שנגרם. היה לי הכבוד להיות יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת שחוקקה את הנורמה הזו" – כותב איתן – "אין ביכולתה של המדינה לפצות את הניזוק, במקום הנתבע...החלטת המדינה לשאת באחריות למעשיו של עובד הציבור, לרבות תשלום הפיצוי לנפגע...הנה "מסלול עוקף חוק" הסותר את כוונתו המפורשת של המחוקק...מדיניות הפרקליטות, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבך, שמה פלסתר את מטרת המחוקק להרתיע עובדי ציבור מפני מעשים כאלו, ולשדר מסר ציבורי של הסתייגות גורפת של המדינה משימוש זדוני בסמכויות עובד הציבור". עוד מעיר השר איתן לעו"ד סון, כי "לצד המטרה ה"תרופתית" של דיני הנזיקין, ניצבת המטרה ההרתעתית" וכך פסק גם בית המשפט העליון.
בארגון זכויות האדם ביש"ע לא מתכוונים לוותר. "אנחנו אלה שפועלים בהתאם לאינטרס הציבורי כפי שהוגדר ע"י הכנסת, ודוקא פרקליטות המדינה היא זו שעושה דין לעצמה תוך זלזול בחוק ודילוג מעליו כאילו לא נחקק כלל" – אומרים עורכי הדין הפועלים מטעם הארגון, ומציינים, כי לאחרונה אף החלה הפרקליטות לכתוב בחלק מכתבי הטענות שלה לבתי המשפט, שאין בכלל טעם לנהל ויכוח משפטי בשאלה האם עובד ציבור יזכה לחסינות או לא, שכן "ממילא הכסף ישולם מקופת המדינה". סך התשלומים ששולמו מקופת המדינה בניגוד לחוק במקומם של שוטרים מסתכם במאות אלפי שקלים, וזאת רק בתביעות המתנהלות בסיוע הארגון. יש להניח שמדובר בסכומים גבוהים בהרבה ששולמו מקופת המדינה ללא כל בסיס חוקי