השבת היא 'שבת בראשית', שבת ראשונה שאחרי החגים. בה מתחיל סדר הקריאה בתורה מחדש לפי פרשיות השבוע. מתחילים בשבת זו וממשיכים כל השנה עד שמחת תורה שנה הבאה שבו מסיימים את קריאת התורה בפרשת 'וזאת הברכה'.
זהו למעשה לימוד התורה הציבורי של עם ישראל. לימוד בו כל עם ישראל שותף מידי שבוע בשבוע. לימוד זה התחיל עוד מימות משה רבנו, ונקבע שיקראו בתורה בשבת ובימים שני וחמישי כדי שלא יעברו על עם ישראל 3 ימים בלא תורה (בבא קמא פב.).
ושבת זו שבה מסופר על 'שבת בראשית' היא זמן מיוחד להתחדשות בכיבוד השבת, בהכנות אליה, וכן להתחזק בתקנה שתיקנו חכמים ללמוד את הפרשה שנים מקרא וחד תרגום (ברכות ח. ושולחן ערוך אורח חיים סי' רפ"ה).
בפרשת בראשית מסופר על הבריאה ועל השבת הראשונה שהייתה בעולם שהיא הסיבה לשמירת השבת שלנו. שהרי הקב"ה ברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי וזהו נוסח 'ויכולו' שאנו אומרים בכל שבת בקידוש: ''ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות". וכן נאמר בעשרת הדברות, שזוהי הסיבה לשמירת השבת: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו'. וכן נאמר בפרשת כי תשא, 'ושמרו בני ישראל את השבת ..כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש".
ואכן שמירת השבת היא אמונה בחידוש העולם, ובכל שבת שאנו שומרים אנו מצהירים על אמונתנו בבורא עולם שברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי. השבת היא היום המקודש מכל הימים, היום הרוחני הנותן לכל הימים את משמעותם הרוחנית. השבת משפיעה ברכה וקדושה לכל ששת ימי המעשה. על כן אנו מתפללים במוצאי שבת שיהיו הימים הבאים עלינו לטובה 'מדובקים ביראתך', שיושפעו מקדושת השבת. וכן בפיוט המפורסם 'קה אכסוף' לרבי אהרון הגדול מקרלין מופיעה בקשה 'לבלתי תהיה סגור מהם שישה ימים המקבלים קדושה משבת קדשך'. שיום השבת ישפיע את קדושתו לכל הימים.
נזכה לקבל שבתות מתוך רוב שמחה עושר וכבוד.