בתקופה האחרונה, מאז הפסיק בנק ישראל את קניית המט"ח הקבועה ועבר להתערבות משתנה על בסיס ההתפתחויות היומיומיות, עולות בקרב שחקני שוק המט"ח תהיות באשר לקווים המנחים את פעילות הבנק.
הבוקר (ראשון) קיים הבנק יום עיון לשחקנים המרכזיים בשוק המט"ח, במסגרתו חשפו בכירי הבנק את הקווים המנחים את פעילותו בשוק. בין המשתתפים ביום העיון היו נגיד הבנק, פרופ' סטנלי פישר, מנהל חטיבת השווקים, בארי טאף, ומנהלת חטיבת המחקר, ד"ר קרנית פלוג.
ביום העיון הסבירו הבכירים, כי לבנק ישראל אין יעד ספציפי לשער החליפין של השקל. יש לבנק אומדנים, הידועים כשער החליפין של שיווי משקל של השקל, הנגזרים מן הגורמים הבסיסיים של מאזן התשלומים. אומדנים אלו משתנים עם הזמן בהתאם לשינויים בסביבה הכלכלית, ומכילים, מטבעם, רכיב משמעותי של אי-ודאות. יתרה מכך, סטיות מאומדן שער החליפין של שיווי משקל הן שכיחות, ולעיתים אף מתמשכות.
בבנק הוסיפו, כי כאשר הבנק בוחן שינויים בשער החליפין של השקל, הוא מביא בחשבון, נוסף על שער החליפין של השקל מול הדולר של ארה"ב, גם את השער ביחס למטבעות אחרים, בעיקר האירו. זאת משום שהמשק הישראלי מושפע לא רק מהמשק האמריקאי, אלא גם ממשקיהן של מדינות בגוש האירו ושל מדינות נוספות. בכל יום עסקים מפרסם בנק ישראל את שער החליפין האפקטיבי של השקל, שהוא מדד לשערי החליפין של השקל ביחס לסל מטבעות, שמשקלותיהם משקפים את הרכב סחר החוץ של ישראל.
בבנק ביקשו להדגיש, כי חשוב שהגורמים במגזר העסקי החשופים לשוקי המט"ח – יצואנים, יבואנים, לווים, מלווים ומשקיעים – ימשיכו להביא בחשבון את אי-הוודאות לגבי השינויים בשער החליפין, ויגנו על עצמם נגד התפתחויות צפויות ולא צפויות בשער. יתירה מזו, המתחרים נעשים יעילים יותר, והתחרות בין יצואנים ישראליים לזרים מתעצמת. השתלבותה הגוברת של ישראל בכלכלה העולמית מחייבת התאמה והסתגלות מתמידות של כל ענפי המשק לתנאים העולמיים, בראש ובראשונה באמצעות העלאת כושר התחרות.