הרב עובדיה יוסף תקף במוצאי שבת בשיעורו השבועי את הציבור החרדי-אשכנזי, וטען כי "הם חושבים שהתורה שלהם".
לדבריו, תורת ישראל אינה עדתית ולכן אין בה "משוא פנים" ו"כל מי שאומר, אם זה אמת - פוסקים כמותו". "בתורה אין עדות", אמר הרב, "מה אכפת אם זה פרסי, אם זה חלבי, אם זה בבלי אם זה תוניסאי? אין דבר כזה! תורה אחת - משפט אחד".
בראיון לערוץ 7 מסביר ד"ר חיים שיין מרצה במכללת שערי משפט, ומחבר הספר "מדינת היהודים - שלב הסיכומים" על הרב עובדיה יוסף והשופט בדימוס אהרון ברק, את הרקע לדברים, "יש הרבה פעמים נטייה לראות אמירות של הרב יוסף בהקשרים פסיכולוגים, כאילו יש פה אמירה שקשורה למתח עדתי אבל זה ממש לא העניין. הרמב"ם ור' יוסף קארו לא דיברו פולנית, אבל אנחנו יודעים שבמאתיים וחמישים שנה האחרונות עיקר גדולי התורה שיצרו היו ממזרח אירופה, בשלושים ארבעים שנים האחרונות הולך ונבנה פה מחדש עולם התורה הספרדי, ואנחנו נחשפים בשנים האחרונות לעולם תורני הלכתי מפואר שמוציא עולם הישיבות הספרדי ואני תולה את זה הרבה בפועלו של מרן הרב עובדיה יוסף".
לדבריו אפשר לראות הבדלים מהותיים בין הפסיקה הספרדית לאשכנזית "הפסיקה הספרדית מתבססת על מקורות של פוסקים מכל השנים ואנחנו רואים איך הרב עובדיה בספריו משקלל את כל אותם דעות של פוסקים רבים ומוציא את ההחלטה מתחת ידיו, לעומת הפסיקה האשכנזית ששם יש הפנייה יותר לתלמוד ולראשונים. כמו כן הפסיקה ההלכתית הספרדית מחוברת יותר לחיים מאשר הפסקים של הרבנים האשכנזים. אנחנו רואים איך הרב עובדיה מתייחס בתשובותיו לתופעות שקיימות אצל החוזרים בתשובה, זה לא מופיע בכל הפסקים האשכנזים, אין התייחסות לזה. אין ספק שבפסקי ההלכה והשו"ת אצל חכמי הספרדים יש יצירתיות רחבה יותר, הרב עובדיה יוסף החזיר עטרה ליושנה והוא גם נותן יותר במה להתייחסות לנושאים אקטואליים".
הוא מציין כי על הציבור הדתי לאומי לאמץ את היצירתיות של עולם הישיבות הספרדי המפואר, "גם אנחנו חייבים לשנס מותניים ולכוון את פסקי ההלכה שלנו אל יצירות הלכה משמעותיות, כי בעניין הזה, כמו הרב עובדיה יוסף, גם עולם הרבנות שלנו מחובר יותר למציאות. אנחנו מבינים את כלל ישראל אבל היצירה שלנו חייבת לצאת אל הפועל, כי רק גדולי תורה שמוצאים ספרי שו"ת יש להם זכרון והם מותירים את חותמם על עולם התורה".