שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן אור, גזרה היום (ראשון) 15 שנות פסילה ו-20 חודשי מאסר בפועל לנהג שהואשם בהריגה בעקבות נהיגה בשכרות.
הנהג הורשע לפי הודאתו בעבירות של הריגה, נהיגה בשכרות, ונהיגה במהירות לא סבירה.
ביום 19.6.08, חגג הנאשם את חתונת אחותו, אשר התקיימה באולם שמחות בעיר בית שמש. במהלך מסיבת החתונה, שתה שתייה אלכוהולית. סמוך לשעה 03:40 לפנות בוקר, נהג ברכבו לכיוון ביתו, באחד מרחובות בית שמש. מדובר ברחוב דו סטרי, ובו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. המהירות המותרת לנסיעה בו היא 50 קמ"ש. ברחוב בוצעו אותה עת עבודות עפר שונות, ואת הכביש חצתה חפירה שהייתה נמוכה במספר סנטימטרים משפת הכביש. ברכב היו שני בני דוד של הנאשם: אושרי גבאי, שישב במושב האחורי, ומאיר גבאי ז"ל, שישב במושב הקדמי.
הנאשם נהג ברכב במהירות מופרזת שלא התאימה לתנאי הדרך. עקב המהירות הגבוהה, סטה הרכב ימינה סמוך למקום החפירה, והתנגש בעוצמה בחלקו האחורי של אוטובוס, אשר חנה במפרץ חניה בימין הרחוב.
הנאשם ושני הנוסעים נלכדו ברכב, אשר ניזוק באורח קשה מאוד. כוחות כיבוי אש ורפואה חילצו את הנאשם ואת הנוסעים לאחר ניסור חלקי רכב. צוות נט"ן שהגיע למקום ניסה להחיות את מאיר גבאי, אולם נאלץ לקבוע את מותו במקום. הנאשם ואושרי גבאי פונו באמצעות אמבולנסים לבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים. אושרי הגיע לבית החולים כשמצבו מוגדר קריטי, והוא סבל מדימום פנימי בראש ובבטן ומגפיים שבורות.
הנאשם היה "נהג חדש" ושיכור בעת שגרם לתאונה. ריכוז האלכוהול שנמצא בדמו היה 145 מיליגרם לכל 100 מ"ל.
על אף חומרת העבירה, המליץ שירות המבחן להימנע מעונש של מאסר בפועל, שכן עונש זה עלול לפגוע קשות בחוסנו הנפשי, בדימויו העצמי ובעתידו התעסוקתי והחברתי. שירות המבחן מציע להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, ופיקוח מבחן למשך שנה.
השופטת ציינה בגזר הדין כי "מלאכת גזירת הדין קשה תמיד, וקשה היא שבעתיים בעבירות הקשורות בתאונת דרכים. הנה לפנינו אדם, המוכן לסכן את חייו שלו ואת חיי הקרובים לו, ליטול הגה לידיו כשהוא שיכור, בלתי מיומן בנהיגה, ולנהוג במהירות מופרזת בשים לב לתנאי הדרך, כשהוא חסר יכולת של ממש לשלוט ברכבו, ועם תוצאותיה המחרידות של התאונה ייאלץ להתמודד כל חייו. בכל אלה לא היה כדי לגרום לו להימנע מנהיגה בנסיבות המתוארות. פעם אחר פעם מתעוררת התהייה, הכיצד אין בריבוי התאונות, בסיכון העצמי שנוטלים על עצמם הנהגים, בסיכון שהם גורמים לאנשים אחרים - לעיתים הקרובים אליהם מכל - כדי להרתיע".
"בענייננו, אין המדובר ברשלנות של הרף עין. הנאשם נטל סיכון מודע, כשנהג בהיותו שיכור, במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, וגרם לתאונה קטלנית. מדובר, אם כן, בפשיעה ממש. גם אם את הנאשם אין כבר צורך להרתיע, הרי שעל בית המשפט להבהיר באמצעות הענישה, כי המדובר במעשה הנושא עימו אשמה כבדה, פגם מוסרי חמור", הוסיפה.
היא ציינה כי "מנגד, ניצב עתידו של הנאשם, שהוא אדם צעיר לימים, והתנהגותו עד לאירוע הקשה הייתה ראויה. שירות המבחן ממליץ להימנע ממאסר, מן השיקולים שפורטו לעיל. אין בידי לקבל המלצה זו, אולם יש בה כדי להשפיע על אורך תקופת המאסר. כך גם, מצאתי לנכון להביא בחשבון את עמדתה של דודתו של הנאשם, אם המנוח. לא עניין של יום ביומו הוא, שקרובי משפחתו של מי שמצא את מותו בתאונת דרכים, ועל אחת כמה וכמה בתאונת דרכים שנגרמה בפשע, באים ומבקשים על נפשו של מי שהמיט אסון עליהם ועל בן משפחתם".
השופטת גזרה על הנהג עונש של 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל. 10 חודשי מאסר על תנאי על עבירה של נהיגה בזמן פסילה, או על כל עבירה אחרת הכרוכה בנהיגה ברכב, למשך 3 שנים. 15 שנות פסילה מלנהוג ו-12 חודשי פסילה על תנאי, למשך שלוש שנים.