צב הים עוד היה בין החיים, אבל בקושי. הוא שכב מונח על גבו על המדרכה, מידי פעם מנופף בסנפיריו. הדייג שתפס אותו ברשתו כמה קילומטרים מחופי עזה אמר שהוא ייקח אותו לביתו ויאכל אותו. הדייג, שהסכים להזדהות רק בשם "אבו-מוחמד", הודה כי הוא יודע שתפיסת הצב היא בלתי חוקית. כך מדווחת רשת time .
צבי הים מוגדרים באופן בינלאומי כזנים הנמצאים בסכנת הכחדה, אבל בימים אילו אין אכיפה של צעדים למען איכות הסביבה ברצועת עזה ובחופיה. הדייג טוען כי "החיים בתחומי רצועת עזה הפכו למייאשים מכדי לשחק לפי הכללים".
מאז שנת 2007, כאשר החמאס לקחו את השליטה על תחומי רצועת עזה, כל אזור הרצועה נמצא תחת הסגר של מדינת ישראל. אנשי הרצועה טוענים כי בעקבות הסגר- 85% מאוכלוסיית הרצועה תלויים בסיוע של כוחות הסיוע ההומניטאריים של האו"ם.
באזור הים הדייגים מוגבלים לשוט למרחק של כמה קילומטרים בלבד מהחוף, ובכך הם יוצרים קו חוף צפוף ומלא בדייגים. "הדגים הגדולים נמצאים במרחק של כ15 ק"מ, אבל הדייגים הפלסטינים אינם מורשים לשוט למרחק רב כל כך, אז הם מסתדרים עם מה שיש", אמר מוחמד אל חיסי, המשמש כיועץ לענייני דייג באזור רצועת עזה.
מציאות כמו צב הים הקטן הם רק סממן לתעשייה גדולה הרבה יותר. אל-חיסי טוען כי הדייגים משתמשים ברשתות בעלות חורים הרבה יותר קטנים, המוברחות ממצרים, על מנת לתפוס דגים קטנים מאוד. הוא ציין כי הדבר אסור על פי כל התקנות הימיות, מכיוון שזה מונע מאוכלוסיית הדגים להתרבות. אל-חיסי טוען כי אם המצב יימשך כך תהיה פגיעה משמעותית בסביבה.
אל חיסי מציין כי כל הסכם שנעשה בין הפלסטינים לישראלים גרם לשטח החוף לקטון. "תעשיית הדגים ואיכות הסביבה הפכו להיות בנות ערובה בסכסוך שלפי דעתי אין לדייגים שום חלק בו", אמר אל-חיסי.
מאז החורף האחרון, ומבצע "עופרת יצוקה", הדייגים טוענים כי כלי שייט מלחמתיים ישראליים נמצאים לאורך כל שעות היום בקו האופק במימי הים התיכון, ובשעות הלילה נשמעים קולות פיצוץ. "הם לא יורים ישירות אלינו",אמר הדייג אחמד חאביל, בן ה-23, "אבל אם נתקרב למרחק של 5 ק"מ מהם- הם יירו לתוך המים כאות אזהרה".
פעילי זכויות האדם טוענים כי הדייגים נמצאים בסכנת מעצר בעודם במים. ממשרד הביטחון נמסר כי חופי עזה משמשים כ"ניסיונות לחדור לשטחי הטריטוריה הישראלית" - כמקומות לביצוע ניסיונות חדירה לתחומי ישראל לשם ביצוע ניסיונות פיגוע והברחות.