בית הדין הרבני בפתח תקווה דחה על הסף בקשה של בעל להיתר נישואין לשאת אישה אחרת על פני אשתו, בשל מצבה הרפואי הקשה.
בית הדין , בראשות אב בית הדין הרב משה אוחנונה, והדיינים הרב דוד מלכא והרב יגאל לרר, נימק את דחיית הבקשה בכך שהבעל הגיש את הבקשה במטרה להכשיר את הכרת מנהל האוכלוסין בעובדת הזרה, עימה הוא חי.
לצורך הדיון בעניינו של הבעל, בקש בית הדין הרבני להעביר אליו ממנהל האוכלוסין את תיקו של המבקש. מעיון בתיק עולה כי הבעל בקש ממשרד הפנים להכיר בו ובבת זוגתו, עובדת זרה, אשר עימה הוא חי מזה מספר שנים. מהתיק עולה כי העובדת הזרה הגיעה לישראל לפני כ- 4 שנים כעובדת סיעודית. מיד לאחר הגעתה הכיר המבקש את העובדת, עבר לגור עימה ונטש את אשתו החולה.
מחלקת האשרות במשרד הפנים דחתה את בקשתם של בני הזוג להכיר בהם כמי שמנהלים חיים משותפים לצורך אישור המשך שהותה של העובדת הזרה בארץ.
בעקבות זאת פנו בני הזוג לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ועתרו נגד משרד הפנים בשל סירוב הבקשה להכיר בהם כזוג.
משרד הפנים ציין בהחלטתו שהבעל נשוי לישראלית, לאור זאת בא כוחם של בני הזוג אמר כי הוא יפנה לבית הדין הרבני בכדי להוכיח שיש ניתוק בין בני הזוג. בדיון שנערך לאחר מכן צוין בפרוטוקול כי הוגשה לבית הדין הרבני בקשה להיתר נישואין. לאור זאת הסכים משרד הפנים להאריך את שהותה של העובדת הזרה למשך חצי שנה והעותרים נדרשו לדווח על התפתחויות בקשר להתרת הנישואין.
בית הדין הרבני קבע בפסק הדין כי מן האמור לעיל עולה שהמבקש לא בא בידיים נקיות לבית הדין ובקשתו להיתר נישואין באה בעקבות סירוב משרד הפנים להיענות לבקשתו להליך חיים משותפים עם בת זוגו, שהינה עובדת זרה. כמו כן המבקש לא דיווח לבית הדין הרבני על ההליכים האזרחיים שניהל מול משרד הפנים ובבית המשפט המחוזי.
המניעה לשאת אישה שנייה על פני האישה הראשונה מבחינה הלכתית הינה מכוח חרם רבינו גרשום, ומבחינה חוקית הינה על מנת למנוע ביגמיה.
היתר נישואין הינו היתר הלכתי הניתן לעיתים נדירות ובנסיבות מיוחדות, ורק לאחר אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. לא יתכן שהמבקש יעשה את התורה קרדום לחפור בה, ויבקש היתר נישואין אך ורק לצורך הכשרת רצונו למסד את חייו עם עובדת זרה.
ההליכים בבית הדין הרבני לצורך מתן היתר נישואין לא נועדו למימוש מטרות דוגמת אלה של המבקש, המעוניין לעשות שימוש בהליכי בית הדין למטרות פסולות.
בנסיבות אלה בית הדין לא נזקק לבחון את הבקשה להיתר נישואין לגופה ודוחה את הבקשה על הסף.
בית הדין ציין בהחלטתו כי יש לשלוח העתק מההחלטה לרשות ההגירה ולמינהל האוכלוסין.