משפע המידע שזרם ממערכת הביטחון, כולל מהשב"כ, אודות מעלליו של יעקב טייטל, עולה בבירור כי מדובר באדם שכל מעשיו עשה לבדו בלי לשתף איש זולתו. "אפילו את אשתי לא שיתפתי" – ציטט אותו גורם בכיר בשב"כ שהיה מעורב בחקירתו – "כי פחדתי שאם אגלה לה, אתפס". ברור איפוא איך גם ביישוב שלו, שבות-רחל, לא היו מודעים למעשיו.
לגבי מחסן האמל"ח שהתגלה בביתו, אומר הבכיר בשב"כ כי "אם לא היה מספר לנו על האמל"ח לא היינו מגיעים לנשק בעצמנו. ההטמנה נעשתה בצורה מקצועית, והנשק נשמר באופן יוצא מהכלל, שכל נשקיה בצה"ל היתה שמחה לקבל כמוהו".
טיייטל גם לא היה מחובר לאיזשהו אירגון של הימין, אם כי בתקופה קצרה בחייו התגורר בתפוח, יישוב בשומרון שזוהה בעבר – ולא בצדק - עם תומכי הרב כהנא. כחלק מה"מידור" העצמי הוא בחר לעצמו בכל פעם כינוי אחר. פעם קרא לעצמו "היד האדומה לגאולה", פעם "קבוצה שבע" ופעם "קבוצה שמונה" – הכל כדי לבלבל וכדי להטעות.
כשטייטל נעצר כשתלה את כרוזי ההסתה שלו הוא חבש כפפה עבה, כדי שלא להותיר טביעת אצבע אפילו על הכרוזים. מאידך, אומרים בשב"כ בסיפוק, מאז שהיה במעקב לא ביצע אף פיגוע.