ארכיון
ארכיוןפלאש 90

פולשים ערבים יידו אבנים לעבר יצחק הרשקוביץ בן ה-78 שהגיע למסור להם צו פינוי לאחר שפלשו לקרקע שברשותו. שני אנשים שליוו את הרשקוביץ נפגעו ממטח האבנים, האחד בחזהו והאחר בראשו.

הרשקוביץ הגיע לנכס שבבעלותו בדרום ירושלים, בין גבעת המטוס והשכונה הערבית בית צפפא, כשהוא מלווה במספר אנשים נוספים, ביניהם פרקליטו ושני שומרים חמושים, וכן אישה המצויידת במצלמת וידיאו לתיעוד המתרחש.

כאן המקום להוסיף ולציין כי הדיווח על הפגיעה ביהודים שליוו את הרשקוביץ הוסתר ולא דווח בעידכוני החדשות של יום שישי האחרון. במקום דיווח זה פורסם על ארבעה יהודים שנעצרו לאחר עימות ופציעתו באורח קל של ערבי מירי. כעת מתברר כי הירי בוצע כאקט של הגנה עצמית לאחר מטר האבנים הגדולות והסלעים שהושלכו עליהם כשהגיעו למסור את צו הפינוי.

עוד נזכיר כי אחד המלווים שנעצרו, יהודי בן 63, לא שוחרר לאחר חקירתו ובילה את השבת בבית הסוהר. האיש נחשד בירי באוויר במהלך התקרית.

בית המשפט פסק בעדו, אבל הערבים נשארו במקום.

החמולה, משפחת סלאח המורחבת, הוכרה כפולשת לנכס בניגוד לחוק וכמגישת עדות שקר בניסיון להוכיח בעלות. אך למרות החלטות בית המשפט, שנים של התדיינויות משפטיות ממושכות אפשרו לחמולה להישאר בנכס שאינו שלהם—וזאת אף ללא תשלום סדיר בסך 250$ לחודש שבית המשפט קבע שעליהם להפקיד בחשבון צד שלישי.

"כבר שנה מאז שהם שלמו" אמר הרשקוביץ לערוץ שבע, "וכעת בית המשפט הכיר בכך שלא מילאו תנאי מינימלי זה וציווה על הפינוי".

למורת לבו של הרשקוביץ, את צו הגירוש חייב למסור לא נציג הרשות השופטת או המשטרה אלא הוא בעצמו. "ידעתי שיהיה קשה" אמר "אבל לא צפיתי למה שקרה לנו."

"הם ידעו שאנו מגיעים"

מרדכי, גבר בן 63 שליווה את הרשקוביץ, ספר: "איכשהו הערבים ידעו שאנו בדרך, וברגע שהגענו, חיכו לנו כ-20 או 30 מהם שהתחילו לידות בנו אבנים גדולות. נזק רב נגרם למכוניתנו, החלון הקדמי התרסק לרסיסים, והבנתי שאני, אשתי והמלווים אותנו נמצאים בסכנת חיים. יריתי באוויר פעמיים או שלוש—וזה נתן לנו את האפשרות לברוח משם".

בזה לא הסתיים הספור. הערבים כנראה הזעיקו את המשטרה, ואלה דלקו דווקא אחרי האוטו הפגוע ועצרו את כל נוסעיו,כולל הרשקוביץ. עורך דין מארגון זכויות האזרח "חננו"  נכנס מייד לעניין כדי לסייע בשחרור כולם סמוך לכניסת השבת למעט אחד: מרדכי בן ה63 שירה באוויר בשטח בנוי.

"זה די מתסכל", הודה מרדכי, שעלה לארץ מארץ מערבית לפני שש שנים, "למצוא את עצמי במצב בו אני נאלץ לירות באוויר כדי להגן על אנשי העם שלי במולדת שלי, ושחוקר המשטרה הרשמית של ארצי, במקום להראות הבנה מינימלית, מנסה להוציא ממני דברים שיגרמו להאשמתי." 

"אמרתי לחוקר שאיני מתחרט כלל", הוא המשיך, "ושהייתי חוזר על אותו דבר שוב, כדי להגן על עצמי ועל אחרים..מדובר בחלקה בארץ ישראל שהערבים מנסים לגנוב מיהודי".

אחרי שנלקח מהמקום עם שרשראות ברגליו ולאחר שבילה את השבת בבית סוהר, בפעם הראשונה בחייו, ואחרי שאשתו נאלצה מטעמי פיקוח נפש להביא לו תרופות חיוניות בשבת הוא הובא בפני שופט בשעה שש בערב. "השופט הסכים שיריתי מתוך הגנה עצמית וכדי להגן על אחרים. אני מניח שהוא הבין שגבר בן 63 עם קוצב לב אינו מתקוטט סתם עם קבוצת ערבים ללא סיבה מוצדקת...שוחררתי בתנאי שלא אחזור למקום לעוד 30 יום. זה בסדר, אוכל לחיות עם הגבלה זו", הוסיף בחיוך מר.

האדקח שלו הוחרם. המשטרה הבטיחה להחזיר אותו, אבל כידוע, ייתכן שתהליך זה יקח מספר חודשים.

"הכדורים שלי אינם גורמים לשריטה בלבד"

הערבים טענו, וחלק מהתקשורת האנגלית דיווחה זאת כעובדה, שארבעה מהם נפגעו. אבל הנאשם עמד על כך שירה באוויר, דבר שרואים בברור בוידיאו. כלומר, הערבים שקרו כשטענו שנפגעו מכדורים. "ערבי אחד טען שנורה בידו, אבל המשטרה הסכימה אתי שאם הכדורים הצרים-חלולים שבבאקדח שלי היו פוגעים בו, ידו לא היתה נשרטת אלא נפרדת מגופו... וזו הסיבה ששחררו אותי".

ויצחק הרשקוביץ? הוא ממש רותח. "אמרתי לבית המשפט שהמשטרה מסרבת לעזור לי, אז השופט אמר לי לשכור שומרים בתשלום. עשיתי זאת, וכעת המשטרה החרימה את אקדחו של השומר. מה קורה כאן?"

הרשקוביץ מתכנן להגיש תלונה במשטרה נגד הפולשים הערבים. "הם ריסקו את החלון הקדמי של המכונית, התכוונו לרצוח אותי ואת אלה שהיו אתי", אמר.

הערבים קמטו את צו הגירוש וזרקו אותו על הרצפה בלי לקרוא אותו בכלל ואז זרקו אותו חזרה ליהודים. אלא שהוידיאו שצולם על ידי האישה שליוותה אותם מוכיחה שהם קבלו אותו לידיהם. הפינוי אמור להתבצע  ב25- בנובמבר. צווים קודמים לא הוצאו לפועל, אבל באופן תיאורטי יתכן מצב בו יצחק הרשקוביץ יזכה סוף סוף לגור בחלקת אדמת ארץ ישראל שרכש בתום לב ובמיטב כספו לפני שנים כה רבות.