היועץ המשפטי לממשלה פירסם היום רשימת הנחיות חדשה בנושא "איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר".
במשרד המשפטים מבהירים שמטרת ההנחיה היא להתוות את מדיניות החקירה והתביעה בנוגע לעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר ולקבוע הנחיות טיפול בחשדות ובתלונות בנושא זה. "זאת, נוכח החשיבות המיוחדת בהתמודדות עם תופעת השחיתות והשוחד בעסקאות בינלאומיות, על מאפייניה הייחודיים, ובשים לב למחויבויות הבינלאומיות שישראל נטלה על עצמה בענין זה".
"קביעת איסור פלילי על מתן שוחד לעובד ציבור זר ואכיפה יעילה שלו מהווים נדבך חשוב במאבק ליצירת אקלים בינלאומי נקי משחיתות. איסור זה משלים את המסגרת החקיקתית הפנימית ותורם לחיזוק השמירה על טוהר המידות בישראל פנימה. בנוסף, אכיפה יעילה של האיסור תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות רבות בעולם אשר אוכפות את האיסור של תשלום שוחד בעסקאות בינלאומיות", אומרים במשרד.
עוד מבהירים ומוסיפים במשד המשפטים: "בשנים האחרונות, הלך וגבר בעולם הצורך בהתמודדות יעילה עם תופעת השחיתות והשוחד בעסקאות בינלאומיות. הקהילה הבינלאומית החליטה להירתם למאבק גלובלי בשחיתות. במסגרת זו גובשו אמנת האו"ם נגד שחיתות ואמנת ארגון ה- OECD בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. מדינת ישראל אישררה לאחרונה את הצטרפותה לשתי האמנות. היועץ המשפטי לממשלה פעל להצטרפות מדינת ישראל לאמנות אלה, מתוך גישה שהצטרפות זו מבטאת שותפות והכרה בתפיסה, העומדת בבסיס האמנות האמורות, שמחויבות והתגייסות של כל אחת מהמדינות החברות לפעילות משותפת למיגור השוחד והשחיתות, הן המפתח ליצירתו של אקלים בינלאומי נקי משחיתות. בעקבות אישרור אמנת ארגון ה- OECD תוקן לפני כשנה חוק העונשין, והוסף במסגרתו סעיף 291א, הקובע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר בנוגע לפעילות עסקית. בהתאם לחוק, לא יוגש כתב אישום בעבירה זו אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה".
עיקרי הנחיות המבקר כוללות את הסעיפים הבאים:
· המשטרה תבדוק חשדות ותלונות בדבר ביצוע עבירות לפי סעיף 291א לחוק העונשין, של מתן שוחד לעובד ציבור זר, כדי להחליט אם יש בסיס לפתיחה בחקירה פלילית. מקורו של חשד כזה יכול שיהיה, בין היתר, בתלונה, בדיווח שהגיע מרשות מרשויות המדינה, בפרסום עיתונאי או בפניה מצד מדינה זרה או ארגון בינלאומי, לרבות מצד מזכירות ארגון ה- OECD.
· בהתאם להתחייבויות מדינת ישראל עפ"י אמנת ה- OECD, אין לשקול לענין זה שיקולים הנוגעים לזהותו של האדם או התאגיד המעורב, לאינטרסים כלכליים-לאומיים, או שיקולים הנוגעים להשפעה פוטנציאלית על היחסים עם מדינה זרה.
· נוכח מאפייניה של העבירה, קיימת חשיבות לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפה של מדינות אחרות. חשיבות שיתוף הפעולה בתיקים אלה מתחדדת נוכח המחויבות לפעול במשותף עם מדינות אחרות ליצירת אקלים נקי משחיתות.
· במקרים בהם הוחלט על פתיחה בחקירה, תיתן המשטרה דעתה, במהלך החקירה, גם לשאלה האם הניתן לחלט את כספי השוחד, או את שוויו, או את ההכנסות שהופקו עקב השוחד, לפי העניין, ותאסוף ראיות גם למטרה זו במסגרת תיק חילוט. השימוש בכלים של חילוט הוא משמעותי מאוד בתיקים אלה ובעל אפקטיביות וכוח הרתעתי רב.
· בנוסף לשאלת קיום הראיות לביצוע עבירה לפי סעיף 291א לחוק העונשין, תבחן במסגרת החקירה ובחינת התיק בתביעה גם השאלה, האם יש ראיות לאישומים בעבירות נוספות, כגון עבירות של הלבנת הון, העלמת מס, עבירות על חוק ניירות ערך וכדומה. במקרים בהם ניתן להעמיד לדין גם את התאגיד, בנוסף למבצעי העבירה בפועל, הרי שככלל, יש לעשות כן.
· גורמי הפיקוח במערכת הביטחון ויתר הגורמים הרלבנטיים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ הונחו לסייע לגורמי החקירה ולהעביר מידע המצוי בידם, ככל שיידרש.
· עקב חשיבות האכיפה בתחום זה, ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה או בדבר גניזת המידע או התלונה ללא חקירה, תתקבל על ידי ראש אח"מ במשטרה, תוך יידוע מראש של פרקליט המדינה או מי שהוא הסמיך לכך. (המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) הוסמך לענין זה).
· במקרים בהם הוחלט על קיום חקירה, תועבר ליועץ המשפטי לממשלה, בסיום החקירה, המלצה מנומקת בכתב, באמצעות פרקליט המדינה, אם להורות על הגשת כתב אישום או על גניזת התיק. כאמור, בהתאם לחוק הגשת כתב אישום בעבירה זו טעונה אישור היועץ המשפטי לממשלה