
בית משפט השלום בחיפה מתח ביקורת חריפה על שלטונות צה"ל, אשר לא ערכו למתגייס בדיקה פסיכיאטרית חוזרת סמוך למועד גיוסו, והסתמכו על בדיקה שנערכה לו זמן רב קודם הגיוס.
בית המשפט נדרש לדברים, לאחר שמשפחתו של החייל, אשר התאבד לבסוף, תבעה את צה"ל בטענה כי מחלת הסכיזופרניה התפרצה אצלו בעקבות גיוסו לשירות הצבאי.
השופט זאיד פלאח קבע, כי לא הוכח קשר בין הגיוס לצה"ל לבין התפרצות מחלתו של החייל, וזאת משום שלא קיימת 'אסכולה רפואית' הטוענת כי הימצאות במצב דחק כמו גיוס וטירונות קצרה, עלולה להוות סיבה להתפרצות מחלה מעין זאת.
על אף מסקנתו, מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות שלטונות צה"ל, אשר על אף איתור הבעייתיות הנפשית אצל החייל, הסתפקו בבדיקה שנערכה לו כשנה וחצי קודם גיוסו ולא ערכו לו בדיקה נוספת סמוך למועד הגיוס.
"אין אנו יכולים להשלים עם מצב, שבו מגויס לשירות בצה"ל אדם חולה בסכיזופרניה, והדבר אינו מתגלה על אף שכשנה ומחצה לפני גיוסו נבדק ע"י קבני"ת וע"י פסיכיאטר, ונתגלתה אצלו אישיות נרקציסטית עם מאפיינים כפי שפורטו בדו"ח הקבני"ת. כמו כן אין אנו מקבלים את העמדה לפיה מספרם הרב של המתגייסים מונע משלטונות צה"ל עריכת בדיקות חיוניות ונחוצות בנוגע למצב בריאותם של המתגייסים", קבע השופט.
לדבריו, "במצב דברים זה, היה על שלטונות הגיוס לדאוג להפניית המערער פעם נוספת לפסיכיאטר, בסמוך למועד גיוסו, שהרי הסיבה שהצדיקה הפנייה מעין זו תקופה ארוכה טרם גיוסו היתה אמורה להספיק להפנייה נוספת בסמוך לגיוס".
"אנו פונים לשלטונות הגיוס בצה"ל ומבקשים מהם לערוך בחינה מחודשת לנהלים, כך שבמקרים מתאימים יופנו המתגייסים בשנית לפסיכיאטר, בסמוך למועד גיוסם, לשם הערכת מצבם, וזאת ללא כל קשר למספר החיילים המתגייסים באותו מועד. עריכת בדיקה מעין זו עשויה למנוע גיוסם של אנשים חולים בנפשם, ולעיתים אף להציל חיים", הפנה השופט קריאה לשלטונות צה"ל.
