בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר שלושה מאסרי עולם, שניים מתוכם במצטבר זה לזה ואחד בחופף על המחבל אקרע נאהד שהורשע במסגרת עסקת טיעון בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וחברות בארגון טרור.
המחבל הטמין מטען חבלה שפוצץ טנק וגרם לרציחתם של שלושה חיילי צה"ל: משה זגורי ז"ל, רון לביא ז"ל ו- משה פלד ז"ל.
מכתב האישום עולה כי בתחילת שנת 2001 הוא עבד במודיעין הכללי של שירות הביטחון הפלשתיני בעזה יחד עם איברהים זומלוט ואשרף דבאן. איברהים הציע לנאשם ולאשרף להצטרף לארגון וועדות ההתנגדות העממיות, שהוא ארגון טרור והשניים הסכימו לעשות כן. בעקבות הסכמתם, הם נלקחו על ידי איברהים לפגוש את איסמעיל אבו-קומצאן, אחראי הארגון במחנה הפליטים ג'בליה. איסמעיל אישר את הצטרפותם של השניים לארגון והם מסרו לו את תמונותיהם כדי שיכין עבורם תעודות המעידות על חברותם בארגון. הוסבר לנאשם ולחברו, כי בתחילה יעסקו בפעילות פרסום, כגון תליית כרזות ותמונות וכתיבת סיסמאות על קירות, ולאחר מכן יעברו לפעילות צבאית במסגרת הארגון.
נוכח מעשים אלה, הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מגע עם סוכן חוץ וחברות בארגון טרור
כמו כן הודה הנאשם, כי בסוף דצמבר 2001 או בתחילת ינואר 2002, קשר ג'מאל אבו סמהדנה, מראשי הארגון, קשר עם אחרים לפוצץ טנק של צה"ל על מנת לפגוע בטנק ולהרוג את החיילים.
בתאריך 13/2/02 הנאשם וקושרים נוספים לקחו את המטענים למקום המיועד לפיגוע, בכביש שעליו עוברים כלי רכב ובהם אזרחים ישראלים, הטמינו שני מטעני חבלה - האחד קטן שמשקלו 25 ק"ג והשני גדול שמשקלו 100 ק"ג ואשר נועד לטנק, כאשר הנאשם היה שותף להטמנת המטען הגדול. באותו יום, בשעה 19:00, עברה במקום שיירת כלי רכב ישראליים, שכללה שני ג'יפים מאבטחים של צה"ל. אחד הקושרים ניסה להפעיל את מטען החבלה אך הוא לא הופעל, והקושרים עזבו את המקום לאחר שאספו את המטענים והסתירו אותם בביתו של אחד מהם.
היות ובמעשיו אלה קשר הנאשם קשר לרצח חיילים כדי לפגוע בביטחון המדינה וניסה לרצוח ישראלים כדי לפגוע בביטחון המדינה, היה שותף לנשיאת נשק שלא כדין לשם כך והשתתף בדיונים והחלטות של ארגון טרוריסטי, הוא הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע (רצח), ניסיון לרצח עבירות נשק ופעילות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור.
הודה הנאשם, כי ביום 14/2/02 הוא הגיע למקום בו הטמינו את מטעני החבלה יום קודם לכן, וזאת לאחר שבדקו את מטעני החבלה ותיקנו את התקלה. הנאשם והקושרים האחרים נשאו רובים מסוג קלצ'ניקוב ו-M16 והטמינו שוב את מטעני החבלה, כאשר גם הפעם הנאשם היה שותף להטמנת המטען הגדול, והמתינו במקום. חלק מהקושרים היו אמורים להפעיל את המטענים - מי את הגדול ומי את הקטן, ואחר היה אמור לצלם את האירוע במצלמת וידאו.
בסביבות השעה 19:00 הגיעה למקום שיירה של כלי רכב ישראליים כשלפניה נסע ג'יפ ובו חיילי צה"ל. אחד הקושרים הפעיל את מטען החבלה הקטן ואחר צילם את האירוע. מיד לאחר מכן, הכין קושר אחר את המטען הגדול להפעלה והנאשם והקושרים האחרים עזבו את המקום. למקום הטמנת המטען הגדול הגיע טנק של צה"ל והמטען הופעל ופוצץ את הטנק. הפיצוץ גרם למותם של שלושה חיילי צה"ל שהיו בתוך הטנק: אשר זגורי ז"ל, רון לביא ז"ל ו- משה פלד ז"ל. חייל נוסף - יהושע פינקלשטיין, נחתך במצחו ונחבל בראשו, בגבו ובעמוד השדרה כתוצאה מהפיצוץ.
במעשיו אלה, המית הנאשם שלושה חיילי צה"ל לאחר שהחליט להמיתם ועשה זאת בדם קר מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול היה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו ולאחר שהכין עצמו והכין מכשיר להמיתם.
היות ובמעשיו אלה ביצע הנאשם רצח של שלושה חיילי צה"ל ופצע חייל נוסף בנסיבות מחמירות, לאחר שהיה שותף להובלת מטעני החבלה למקום האירוע וזאת כדי לפגוע בביטחון המדינה, וגרם נזק לרכוש לכוחות המזויינים של ישראל כדי לפגוע בביטחון המדינה ובזמן שמתנהלת פעולת איבה, הוא הורשע ב-3 עבירות של רצח פציעה בנסיבות מחמירות פגיעה ועבירות בנשק.
התובעת הדגישה, כי ההסדר נעשה על דעת משפחות ההרוגים ועל דעתו של החייל הפצוע, והעבירה מסר מאחת האמהות השכולות, לפיו דבר לא ישיב לה את שמחת החיים, את בנה.
לעומתה הדגישה הסנגורית, עו"ד צמל, את נסיבותיו של הנאשם, את העובדה שהמעשים היו בשנת 2002 ואף הוסיפה וציינה, כי הנאשם, תושב עזה, פגע בחיילי צה"ל שהיו בתוך הרצועה. לדבריה, "מדובר בסיטואציה בינלאומית ובהתנגדות לצבא מזויין ערוך ומוכן... לא יכול להיות שאין הבדל בין פגיעה בחיילים לבין פגיעה באזרחים...". אין חולק כי מעשיו של הנאשם מופלגים בחומרתם, וכי על ביהמ"ש להעביר מסר חד וברור של גמול והרתעה בסוג כזה של עבירות. יש צורך לענוש ענישה קשה עבריינות טרור הפוגעת בחיי אדם - אזרחים וחיילים כאחת".