בכיר 'קדימה', חבר הכנסת שאול מופז, מציג היום תכנית מדינית משלו. בראיון ליומן הצהרים הוא פורס את עיקרי משנתו המדינית החדשה הכוללת הקמת מדינה פלשתינית בשני שלבים ומשאל עם בו יוצגו ההסכמות בין הצדדים טרם חתימת הסכם. האם מדובר בין השאר גם בהכרזת עצמאות כלפי היו"ר ציפי לבני? מופז סבור שלא זה העניין.
לדבריו להצגת התכנית החדשה הוצרך משהגיע למסקנה שהזמן אינו פועל לטובת ישראל בעוד ממשלת ישראל והעומד בראשה אינם מציגים תכנית מדינית של ממש. "עבר זמן רב מאז נאום שתי המדינות לשני עמים ומאז אנחנו מגלים שאין דרך, וממשלה ללא אופק מדיני פוגעת בביטחון האזרחים", אומר מופז.
חבר הכנסת מופז מזהיר שמאחורי השקט הביטחוני היחסי עומד עימות עקוב מדם שמתקרב לאור מספר פרמטרים ובהם הגרעין האיראני, התחזקות הגורמים הראדיקאליים, התחמשות חיזבאללה וחמאס. לכל אלה מוסיף מופז את הנתונים הדמוגראפיים שמצויים לדבריו "במגמת שינוי לרעתנו", זאת לבד מהעלאתה שוב ושוב של אופציית המדינה הדו לאומית כפתרון כולל, מהלך שלטעמו אינו אלא "הסכנה הגדולה ביותר לישראל".
לדבריו כל אלה חייבו אותו כמי שרואה את עצמו כמועמד להנהגת המדינה להציג תכנית מדינית חדשה שאותה בחן ותכנן עם מומחים שונים. "המטרה היא שמירה על צביון המדינה".
מופז סבור כי כדי לבטח את צביונה היהודי של ישראל יש לקדם מהלך מדיני בשני שלבים. "בשלב הראשון תוקם מדינה פלשתינית על שישים אחוזים מהגדה ומעזה. בשלב זה תשעים אחוזים מתושבי הגדה יהיו חלק מתושבי המדינה הפלשתינית. במקביל תוכר הריבונות הישראלית בגושי ההתיישבויות". שלב זה בתכנית מופז לא יכלול עקירה של ישובים. לעומת זאת לקראת השלב השני ידונו נושאי הליבה כדוגמת עתיד הישובים, גבולות ברי הגנה, ירושלים פליטים ועוד. לפי שעה מסרב מופז לחשוף את תכניותיו בסוגיות אלה.
להערכתו של מופז בשלב השני ניתן יהיה לקדם את תכניתו לפתרון קבע לנוכח ערבויות בינלאומיות שיתקבלו ולאחר שהאמון והאווירה בין הצדדים ישתפרו.
בנוסף לאלה מוסיף מופז לתוכניתו המדינית החדשה אלמנט נוסף בדמותו של משאל עם שיערך בטרם קבלת החלטות באופן מוחלט. "הדברים יבוצעו בתהליך מדורג ומבוקר", מרגיע מופז את החוששים ממהלך נמהר ומהיר מדי.
מופז הוסיף וקבע כי בהיעדר תכנית מדינית אחרת שתענה למכלול הסוגיות הבעייתיות בהן נתונה ישראל הוא נכון להתווכח עם בעלי כל דעה אחרת. באשר לתכניתו המדינית של השר לשעבר הרב בני אלון לקביעת ירדן כמדינה הפלשתינית אומר מופז כי הוא אמנם מעריך את הרב אלון כמנהיג ראוי אך לדאבונו הוא אינו מצוי בכנסת כדי לקדם את תכניתו ולהציגה לדיון. עם זאת גם מול עמדתו זו של אלון הוא נכון להתווכח.
באשר לחשש הביטחוני מקיומה של מדינה פלשתינית בליבה של הארץ אומר מופז כי על פי תכניתו השליטה הצה"לית תימשך בשלב הראשון ואילו בשלב השני "נפעל מול המדינה הפלשתינית כמו מול כל מדינה שיש ממנה איום. אני אומר לחמאס שאם הוא מתכוון להגדיל את ארסנל הטילים שיאיימו על האוכלוסין בישראל גורלם כבר נגזר. לא נוכל להסתפק בהרתעה ולא נשלים עם גוף טרור.
והאם עצם הצגת תכניתו המדינית מוכיחה עצמאות מול יו"ר מפלגתו, חברת הכנסת ציפי לבני? לטעמו של מופז לא זו הכוונה ואין בכך עדות למעין מרד פנימי. את תכניתו הוא מציג כמי שרואה את עצמו מועמד להנהגת המדינה בעתיד ואין לכך קשר לדיון הפנים מפלגתי ב'קדימה'.