בכינוס השנתי הבינלאומי של 'תהליך קימברלי', התהליך שנועד להיאבק בתופעת סחר ביהלומי עבדות ודמים, שהתקיים ביום חמישי האחרון בנמיביה, מונה לתפקיד יו"ר התהליך, בועז הירש, מנהל מינהל סחר חוץ וראש חטיבת הפעילות הבינלאומית של משרד התמ"ת.
לדברי הירש, מדובר באחריות כבדה שכן זהו תהליך שאין שני לו בתרומתו והשפעתו לשיפור חייהם של מיליוני אנשים התלויים למחייתם בתעשיית היהלומים ועשרות מדינות אשר תעשייה זו מהווה את המנוף העיקרי לפיתוחן כלכלי. "האתגר העומד בפנינו", אמר הירש, הינו לייצר מומנטום לשיפור התהליך והתאמתו לאתגרים החדשים הניצבים בפניו".
שמואל מרדכי, המפקח על היהלומים והממונה בישראל לתהליך קימברלי, אמר כי כיו"ר התהליך תמשיך ישראל, ביתר שאת, לתרום לפיתוח ושיפור המנגנון שהוקם ב-2003. על פי מרדכי, ישראל תוביל מהלך להקמת וועדת בוררות שתאפשר ישוב חילוקי דעות בנוגע לפרשנות של החלטות תהליך קימברלי. זאת, על מנת לאפשר לתהליך לתת מענה לסוגיות העולות מדי פעם ופעם.
תהליך קימברלי החל לפעול בשנת 2003, לאחר דיונים שנמשכו כשלוש שנים, הוקם פורום של נציגי מדינות מפיקות ומדינות סוחרות ביהלומים אשר מהווה מערכת אמינה, המפקחת על הסחר ביהלומי גלם, במטרה למנוע סחר ביהלומי מריבה ושימוש בכספים המתקבלים כתמורה ליהלומים אלה למימון פעילות ארגוני מחתרת, לסחר בנשק, להפיכות בממשלים חוקיים ולפעילות הפוגעת בזכויות האדם ובאזרחי חלק מהמדינות המפיקות יהלומי גלם. בתוך פרק זמן של שבע שנים הצליח תהליך קימברלי למזער את הסחר ב'יהלומי מריבה' מכ-15% מהסחר ביהלומי גלם לכדי פחות מ-1%.
"היעד כעת הוא להעלים את האחוז הנותר", אומר הירש ביומן ערוץ 7 ומוסיף יעד נוסף לארגון שכעת הוא העומד בראשו – לייצר מערכת שתבטיח הפסקה של התופעה.
לדבריו של הירש יש לייצר קונצנזוס בין מדינות שונות בעלות אינטרסים שונים כאשר גורם משמעותי הוא המדינות כורות היהלומים שעבורם מחצב זה מהווה מקור לפיתוח ויש להפוך את הכללים הבינלאומיים לכאלה שיהיה משתלם לשמור עליהם. "כשתהיה תדמית שלילית ליהלומים הללו כלכלות של מדינות יצנחו לתהומות".