אוהל ההורים השכולים
אוהל ההורים השכוליםפלאש 90

כ-30 משפחות שכולות פנו לראש הממשלה בדרישה לא לשחרר מתכנני פיגועים במסגרת עסקת חילופי שבויים, זאת בעקבות פניית אימהות שכולות אתמול בקריאה לשחרור גלעד שליט.

אדוני ראש הממשלה, 

אנו הורים שכולים נפגעי פעולות הטרור ומהלחימה בטרור מבקשים להיפגש עימך בדחיפות .

בעקבות מסע הפרסומים על  הסכמות של ממשלת ישראל לדרישות החמא"ס לשחרור מאות מחבלים רוצחים, וכן בעקבות הפרסומים הדחופים  והלחץ הציבורי והתקשורתי על ממשלתך לבצע עסקה זאת.

שמענו בצער ובתדהמה על קבוצת נשים שכולות הדורשות ממך "להפסיק להמר על גלעד" - ודורשות ממך להציל את חייו וחירותו של גלעד שליט תמורת שחרור מיידי של מאות רוצחים.

להמר על גלעד, לא!

ולהמר על חיי אחרים כן?? 

אנו אמהות ואבות אשר שכלו את בניהן ובנותיהן במעשי זוועה של מחבלים, בין היתר, ששוחררו בעסקאות ומחוות שונות. חלקם שוחררו גם כדי להציל חיי חיילים שבשבי.

ואנו שואלים אותך: מדוע?

מדוע בחרה ממשלת ישראל להמר על חיי ילדינו שלנו? להרוס את חיינו וחיי משפחותינו? מהי ההצדקה לכך שחיי ילדינו הופקרו כדי להציל אחרים?

האם לא ידעו ראשי הממשלות אשר אישרו את המחוות והעסקאות הללו כי רבים מן המחבלים ישובו לרצוח? האם אינך יודע זאת בעצמך? האומנם האמינו כי המחבלים יכתתו את חרבם לאיתים, יקפלו את האצבעות המונפות לניצחון ויפנו לדרכי שלום? האומנם בשקלול הרווח המיידי בחרו לגדוע את חיי ילדינו אשר באותה העת כבר היו חללים שעדיין לא נודעו בשמם?

גם אם נאמין כי ראשי ממשלות קודמים האמינו בכך בתמים, אתה אדוני ראש הממשלה כבר יודע את מחיר הדמים הכבד אשר ישלמו עשרות ומאות ילדים, אבות ואמהות על שחרור מחבלי החמאס.

מחיר דמים זה אשר נקרא היום בשם הקוד הפופוליסטי "בכל מחיר" הוא המחיר שלמדינת ישראל אסור בשום אופן לשלם. אסור לממשלה להמר בחיי אזרחיה, ואין עוד ראש ממשלה אשר יוכל לומר "לא ידעתי".

אנו יודעים כי גם אתה אדוני ראש הממשלה אח שכול הנך. אחיך יהונתן נתניהו ז"ל נפל בעת הניסיון הנועז לשחרר את חטופי המטוס לאנטבה.

גם באותה העת ניתן היה להיכנע כניעה נמהרת לתנאי החוטפים, אך מדינת ישראל ידעה כי מחיר הכניעה יהיה רע ומר ממחיר הלחימה, גם אם יש קורבנות בצידה.

מורשת אחיך יהונתן היא אות ומופת למחיר האישי שמוכנים תושבי מדינת ישראל לשלם על הצלתם של רבים. במותו ציווה אחיך חיים לרבים, ואנו יודעים כי גם הוא היה אך ילד לאימך.

מתוך השכול הכאב והדמעות אנו חייבים לילדינו, כמו גם לחיילינו, שנפלו את האמירה האיתנה:    

על המעטים להקריב את עצמם בעבור הרבים, על החיילים להקריב עצמם בעבור האזרחים. זהו הסדר הנכון של הדברים, ולא תיתכן הפקרת הרבים עבור היחיד, גם אם הוא אהוב ויקר מאוד להוריו.

אנו שהקרבנו את היקר לנו מקווים כי לא יהיה עוד צורך בקורבנות, אך יודעים גם כי ללא הנכונות להקריב עבור הכלל לא נוכל להתקיים כאן, ולא בכל מקום אחר.

מחזקים אותך בעמידתך האיתנה, 

נציג פורום משפחות שכולות נגד שחרור מחבלים

יוסי צור