חישובים שנערכו במינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי מלמדים כי ההוצאה הממוצעת של משפחה בישראל על מים קודם להתייקרות הצפויה של כ-40% בשנת 2010, עמדה על 114 ₪ לחודש (במחירי 2008), ואילו ההתייקרות צפויה להגדיל את ההוצאה בכ-46 ₪.
השונות בהוצאה בקרב העשירונים יחסית קטנה, העשירון התחתון מוציא 100 ₪ לחודש על מים, והתוספת צפויה להגדיל את הוצאותיו ב-40 ש"ח. ואילו העשירון העליון מוציא 140 ₪ לחודש, והתוספת צפויה להגדיל את הוצאותיו ב-55 ₪.
הביטוח הלאומי מדווח כי בממוצע אמורה לקטון ההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת, עקב ההתייקרות הצפויה, בכ – 0.5%. אולם, בעוד שתוספת זאת מגלמת הקטנה מזערית של 02.% - 0.3% מההכנסה הפנויה אצל העשירונים העליונים, הרי שהיא מקטינה את ההכנסה בעשירון התחתון ב-1.4%, ובעשירון השני ב-0.9%. ההתייקרות מעלה גם את הוצאות שני העשירונים הנמוכים ב-0.7% (לעומת 0.4% בשני העשירונים הגבוהים).
מסימולציה שנערכה במינהל המחקר והתכנון עולה עוד שהתייקרות המים הצפויה בשנת 2010 בכ-40%, שוות ערך לעלייה של כשליש האחוז בתחולת העוני של משפחות ונפשות.
לנוכח ממצאים אלה הודיע השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שידרוש דיון בממשלה על ייקור המים, ועל ההשלכות הצפויות ממנו על השכבות החלשות. לדברי השר הרצוג: "ההחלטה השרירות על העלאת תעריפי המים, התקבלה מבלי שהתקיימה כל היוועצות או דיון עם משרד הרווחה והביטוח הלאומי כדי להבין לעומק את המשמעות וההלשכות של גזירה זו. זה לא סביר ולא קביל. המים הם מצרך חיוני, בסיסי ויומיומי. העלאת תעריפי המים היא בבחינת גזירה שהשכבות החלשות לא יוכלו לעמוד בה. נתוני המוסד לביטוח לאומי רק מחזקים את ההערכה כי החלטה זו תעמיק את העוני ותוביל משפחות רבות, קשישים ומיעוטי יכולת למצוקה כלכלית קשה".
אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי אומרת שנתונים אלה מדאיגים, ומוכיחים עד כמה ייקור של מוצר בסיסי אחד ויחיד עלול לפגוע במשפחות עניות, כולל משפחות עניות עובדות, לפיכך יש לערוך חשיבה מחודשת בנושא זה, תוך דיון והתחשבות בהשלכות הצפויות על השכבות החלשות.