ועדת חוץ ובטחון של הכנסת אישרה פה אחד להחיל את דין הרציפות על חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות. החוק יעלה למליאה להצבעה נוספת, ומשם יעבור לטיפולה של ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ דוד רותם.
נזכיר, כי הצעת החוק לא תחול על עבירות אלימות חמורות, או שהיה בביצוען סכנה לחיי אדם. כך לדוגמה, לא יופסקו ההליכים ויימחקו הרישומים כלפי מי שביצע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, חבלה באמצעות חומר נפיץ, וכן חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. נוסף לכך, הצעת החוק לא תחול על מי שיש לו עבר פלילי, קודם לאירועי ההתנתקות.
מנתונים שהציג ארגון זכויות האדם ביש"ע עולה כי עד כה ניתנה חנינה בהיבט של מחיקת הרישום הפלילי לכ-60 מפגינים שכבר ריצו קודם לכן את עונשם, וכן עוכבו הליכים לכמחצית מהנאשמים בתיקים שעדין מתנהלים, יחד עם זאת, מציינים באירגון שנגד עשרות נאשמים ממשיכים להתנהל כתבי אישום שמערכת התביעה מסרבת לבטל, למרות שהם כן עומדים בקריטריונים של החוק.
מנהלת זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק , אמרה בתום הדיון לערוץ 7 כי, "בקיץ האחרון נאלצנו לטפל במספר גדול של סטודנטים שסיימו את לימודיהם ולא יכלו להתקבל להתמחות בגלל התיקים שנפתחו להם בהתנתקות. גם בני נוער לפני גיוס עדין נתקלים בקשיים בגלל תיקים אלה וכמו כן חלק מהמגורשים אינם מקבלים את מלוא הפיצוי המגיע להם בגלל התיקים הפתוחים. השערוריה הזו חייבת להיפסק".
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר בדיון, "חקיקת החוק הצודק הזה יכלה להסתיים כבר בכנסת הקודמת ללא נסיונות ההידברות החוזרים ונישנים עם הפרקליטות, הדברות שרק מיסמסה את הזמן ולא הובילה לשום מקום", אריאל הטיח בנציגי הפרקליטות, "אתם באכזריותכם מחייבים אותנו לקדם את החוק".
בתום הדיון ברך יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד ח"כ זאב אלקין על ההחלטה ואמר: "היום כבר רוב הציבור מבין שההתנתקות הייתה שגיאה גדולה שפגעה קשות בחוסנה הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל והייתה טראומה חברתית ופוליטית. עלינו כמחוקקים מוטלת החובה להסיר את משקעיה ולהמשיך לפעול למען המפונים, החזרתם לחיק החברה ואיחוי הקרע מתוך אחריות לשלמות החברה הישראלית כולה".
בשבוע שעבר אישרה גם ועדת השרים לחקיקה החלת דין רציפות להצעת חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות שהליכי חקיקתה הופסקו עם פיזור הכנסת ה-17. על מציעי הצעת החוק בכנסת הקודמת נמנה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצעת החוק אושרה בועדת השרים ברוב של 14 תומכים מול ארבעה מתנגדים, בהם השרים בני בגין, דן מרידור ויצחק אהרונוביץ.
יו"ר הבית היהודי, שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ, שתמך בהצעת החוק כחבר בועדת השרים לחקיקה אמר כי: "הצלקת שהותירה ההתנתקות לא הגלידה אצל רבים, ואת אות הקין שברישום הפלילי צריך למחוק למי שלא סיכנו חיי אדם ולא נקטו באלימות קשה בעת המחאה", אמר השר הרשקוביץ'.
"על מתנגדי ההתנתקות ותומכיה להתלכד ולאחות את הקרע בעם שהותירה עקירת היישובים, וצעדי חנינה לפנים משורת הדין למי שנקטו במחאה אך לא פגעו בנפש, עשויים לתרום לכך. אין מדובר פה בחנינה גורפת, אלא בצעד מדוד ומושכל שאושר כבר בכנסת הקודמת והגיעה העת לקדמו".
בשנת 2007 הודיעה הפרקליטות לעורכי הדין שמייצגים את מתנגדי ההנתקות נגדם נפתח תיק במשטרה כי החליטה לסגור מעל ל-60 תיקים של קטינים שעברו עבירות שאין בהן אלימות של ממש. מדובר במתנגדים הצעירים שעמדו על הגג בכפר דרום או חסמו כבישים. לפי שעה, הפרקליטות מסרבת לסגור את התיקים שנפתחו על עבירות דומות לבוגרים, כלומר מעל גיל 18.
יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, בירך הבוקר (ב') על החלטת ועדת החוץ והביטחון, "במהלך הדיונים בנוגע להצעת החוק, איפשרנו לפרקליטות לגבש מהלך משלה לעיכוב ההליכים, והסכמתי למשוך את הצעת החוק אם כך ייעשה. אך הפרקליטות בחרה שלא לקדם את המהלך, ועל כן לא נותרה לכנסת ברירה אלא להמשיך בהכנת החוק הזה, שנועד לטפל בסיטואציה הייחודית שנוצרה".
לדבריו, "ישנם ימים שהדמוקרטיה צריכה למחול ולסלוח, ולהשאיר את מטעני העבר מאחור. ההתנתקות היתה טראומה לאומית, אי אפשר להשוות אותה לשום משבר חברתי אחר. חוק החנינה יסייע לאיחוי הקרע בחברה הישראלית, ולתיקון העוול שנעשה למשפחות המפונים, אלו ששילמו את מחיר הדמוקרטיה באופן הכבד ביותר".