נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר היום (ב) בכנס תוכניות עבודה של משרדי הממשלה כי מצב המשק טוב אך דרוש שיפור, "כשאנו מתבוננים היום באינדיקטורים המקרו-כלכליים אנו רואים כי המשק נמצא במצב טוב, אך יש עדיין הרבה מקום לשיפור".
"רמת הצמיחה עדיין אינה ברמה מספיקה כדי להשפיע באופן משמעותי על האבטלה. במדינות המתעוררות והמתפתחות הצמיחה צפויה להיות השנה חיובית אך מאוד נמוכה. ברמה העולמית, הצמיחה צפויה ב-2009 להיות שלילית. לגבי המשק הישראלי התחזית היא ליציבות בתוצר בשנת 2009 ולצמיחה של 2.5% ב-2010", אמר פישר.
"התחזית אמנם גבוהה מהתחזיות המוקדמות אך עדיין נמוכה. למעשה, מאז המחצית השניה של 2003 ועד 2008, המשק הישראלי צמח בשיעורים מרשימים. השנה המרשימה היא דווקא 2006 בה, למרות המלחמה בצפון, המשק התמודד והמשיך לצמוח בשיעורים נאים. תכונה חשובה של המשק הישראלי היא יכולת העמידה שלו מול משברים. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בעת מחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון, בעת עליית החמאס לשלטון ברשות הפלסטינית ובאירועים נוספים, בהם המשיך המשק לתפקד בצורה טובה ולצמוח בשיעורים מרשימים למרות המצב".
נגיד בנק ישראל ציין מאפיין בולט של המשבר הנוכחי, לדבריו, והוא הפגיעה בהיקפי הסחר העולמיים. "נוכח רמת הפתיחות הגבוהה של המשק הישראלי, שמתרחבת עם השנים, אך טבעי הוא שהמשק הישראלי יפגע מהמשבר. אכן, ניתן לראות את הירידות החדות שנרשמו בייבוא ובייצוא בעקבות המשבר. יחד עם זאת, הייבוא ירד באופן חד יותר מאשר הייצוא וכך גדל עוד יותר העודף בחשבון השוטף. למעשה, הייצוא מתאושש מהר יותר מאשר הייבוא. בעיקר נוכח ההצלחה בייצוא ההייטק. התאוששות מהירה זאת היא אחת הסיבות להתאוששות המהירה יחסית של המשק הישראלי לעומת מדינות אחרות בעולם".
פישר ציין כי בעבר, הבעיה של המשק הישראלי היתה מחסור במט"ח. אולם, בשנים האחרונות התהפכה המגמה ונוצר עודף בחשבון השוטף. הגורמים לכך הם חיוביים אך יוצרים לחצים לייסוף השקל. התחזקות השקל מקשה על היצואנים.
הנגיד ציין עוד כי במהלך המשבר עשה בנק ישראל מספר פעולות על מנת לעודד את הצמיחה במשק, "הורדנו את הריבית לרמתה הנמוכה בהיסטוריה; ביצענו פעילות בשוק האג"ח הממשלתי; התערבנו בשוק המט"ח, ובחודשים האחרונים עברנו למדיניות מעבר שדרכה נפסיק את מעורבותינו בשוק המט"ח, אך לא נעשה זאת עד שנהיה בטוחים שהשוק מתפקד היטב".
פישר אמר כי ההתנהלות התקציבית של הממשלה היתה טובה מאוד. התנהלות זאת בולטת נוכח המדיניות התקציבית של מדינות אחרות. כך, יחס החוב לתוצר של מדינות אחרות עלה בשיעורים חדים בעוד שבישראל יחס זה שמר על יציבות יחסית. השנה הגרעון הצפוי הוא כ-6% ובשנה הבאה 5.5%. בנוסף, התחזקות השקל מצידה משפרת את מצב החוב הזר של הממשלה.
לדבריו, הבנקים נמצאים במצב טוב. "היתה טענה לפיה הורדת הריבית של בנק ישראל לא באה לידי ביטוי בריביות שגובים הבנקים. יחד עם זאת, היתה ירידה בריביות שגובים הבנקים אך לא בגודל ההפחתה בריבית בנק ישראל. ירידה דומה להפחתות הריבית של בנק ישראל נרשמה דווקא בריביות על המשכנתאות".
"בעולם אני נשאל מדוע המשק הישראלי יצא בצורה טובה יחסית למדינות אחרות. אני משיב כי אנחנו נכנסנו למשבר במצב טוב יחסית. בנוסף, פעלנו באופן נחוש על מנת לצמצם את הפגיעה של המשבר במשק הישראלי. לדוגמה, ניתן להסתכל על נתונים שמדגימים את החולשה של המשק האמריקאי ערב המשבר. אציין גם כמה יתרונות שאני רואה בהצטרפות ל-OECD. למשל, האפשרות להשקעה בקרנות שההשקעה בהן שמורה רק למדינות החברות; החברות בארגון מגבילה את החברות בה לסטנדרטים של המדינות המפותחות; לדעתי, חברות בארגון תסייע לנו להשיג את היעדים הכלכליים של המשק הישראלי ותבוא לידי ביטוי בהישגים נוספים".