ועדת הכספים של הכנסת דרשה היום משר האוצר לקיים דיון חירום בנושא משבר מענקי האיזון ולהעביר חצי מילארד ש"ח לרשויות המקומיות, כפי שדורש יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, מזה חודשים ארוכים, בהתאם לפרמטרים שנקבעו ע"י המדינה (ועדת גדיש היא ועדה מיוחדת שמונתה מטעם המדינה לבדוק את תקציבי הרשויות וקבעה את נוסחת גדיש).
במרכז השלטון המקומי מסבירים, כי קיצוץ תקציב הרשויות כבר מורגש היטב בשטח ומי שסובל ומשלם את מחיר הפגיעה הם התושבים. הרשויות המקומיות בפריפריה קורסות. הקיצוץ של כ-600 מיליון ₪ הוא נמוך מכמה שקבעה המדינה ע"י נוסחת גדיש. הקיצוץ שנכפה על הרשויות, יוסיף גירעון למצוקה הנוכחית, המורגשת בעיקר בפריפריה ויביא לקריסתן הסופית של רשויות אלה.
בדיון בועדת הכספים התחוורה התמונה העגומה של מצב הרשויות בישראל בשנת 2009 הלנות שכר, אי יכולת להעניק לתושבים את השירותים החברתיים, ברשויות שונות לא מצליחים לפנות אשפה ועוד. בכך אשמה המדינה, והיחידים שמנסים להתמודד עם המצב הם ראשי הרשויות. בסיכום הדיון דרשה הועדה משר האוצר לקיים דיון חירום בנושא המשבר ברשויות ולהעביר חצי מילארד ש"ח לרשויות המקומיות.
יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, אמר כי "הרשויות המקומיות בהתרסקות. לא בכדי בחרתי להשתמש במילה התרסקות ולא בשבר או משבר, כי בעוד שבר ניתן לאחות ולרפא התרסקות לרוב הינה נזק בלתי הפיך. אני שמח על שועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני מגלה אחריות רבה כלפי השלטון המקומי – אחריות שנותנת אותותיה בדאגה כנה ובניסיון מתמיד לסייע להצלת הרשויות. יש להעמיד את גובה מענק האיזון על כ- 3 מיליארד ₪, כלומר להוסיף לתקציב הנוכחי כ-500 מיליון ₪, כפי שקבעה המדינה. ידוע לוועדה, כמו שידוע לפקידי האוצר, שאם לא יעשה כן, בשנת התקציב הבאה יידרש האוצר להעביר כ-1.5 מיליארד ₪ לתוכניות הבראה. שלטון מקומי חלש הוא הרס של החברה. אין שליחות ציבורית אותנטית ובלתי אמצעית במגזר הציבורי הדומה לשליחותו של ראש רשות- קטנה כגדולה".
בוחבוט הסביר, כי בתחילת שנת התקציב קיבלו הרשויות המקומיות מסגרות תקציב מסודרות ממשרד הפנים והתבקשו להסתמך עליהן. באמצע חודש ספטמבר, התחוור לראשי הרשויות כי תקציביהם בפועל קוצצו רטרואקטיבית בסכומים הגבוהים מכפי שסוכם ולכן, רשויות רבות, שהיו מאוזנות במשך שנים, נקלעו להלנות שכר.
הסיבה לעומק המשבר היא קיצוץ מצטבר ומתמשך: בין השנים 2003 – 2008 נרשמה ירידה מצטברת של למעלה מ-7 מיליארד ₪ מסך התקציבים שהועברו לרשויות, בהשוואה לממוצע בין השנים 2000-2002.
מ"מ יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עירית יקנעם, סימון אלפסי: "הגיע הזמן לפתור את בעיית הרשויות המקומיות אחת ולתמיד. משנה לשנה הקיצוצים רק גדלים. מה שלא יושקע היום בתקציבים, יושקע בעוד חצי שנה בהוצאת הרשויות מהגרעונות".
על אף הקיצוצים עלו שיעורי גביית הארנונה, בעיקר ברשויות בפריפריה: בחצור הגלילית למשל, עומדים שיעורי הגבייה על למעלה מ-75% , בדימונה הם עומדים על כ-90% , בכפר ורדים הם עומדים על 98% גבייה (הממוצע הארצי עומד על כ-64% ). למרות זאת הרשויות קורסות – דבר שמעיד יותר מכל כי יש סכום מסוים שנדרש ומתחתיו הרשות לא יכולה להתקיים.
דו"ח מבקר המדינה שהתייחס לכך רק לפני מספר חודשים הדגיש כי יש להגיע לפיתרון כולל ועקבי, "בשנים 2004-2006 העבירה הממשלה לרשויות בהבראה מענקים בסך כולל של כ-1.835 מיליארד ש"ח, אף ששנתיים קודם לכן היא קיצצה מתקציבי הרשויות סכום כמעט זהה. פעולות מנוגדות אלה מלמדות על היעדר מדיניות עקבית ברורה לעניין התמיכה התקציבית של הממשלה ברשויות המקומיות. מדיניות עקבית ויציבה היא תנאי להבטחת יכולתן של הרשויות המקומיות לתכנן צעדיהן מראש ולספק את צורכי תושביהן בלי להיקלע למשברים כלכליים קשים, ואילו מגמות תקציביות מנוגדות עלולות לגרום לאי ודאות, לזעזועים ולחוסר יציבות בשלטון המקומי בישראל" (ציטוט מדו"ח מבקר המדינה).