אין מדיניות לצמצום פערי חינוך בחברה

לבקשת חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, הכין מרכז המחקר של הכנסת דו"ח מיוחד לקראת דיון שתקיים הועדה בראשות אורלב בנושא "השפעת העוני על ההישגים הלימודיים במערכת החינוך".

המסמך המדובר, המתפרסם על 17 עמודים, מתמקד בשני צירים עיקריים של דיון: הראשון הוא אי-השוויון בהקצאת משאבים ציבוריים במערכת החינוך; השני הוא השפעת העוני על סביבתם הקרובה של התלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. בהתאם לכך מוצגים ממצאים נבחרים והמלצות מרכזיות מתוך כמה דוחות וחיבורים שפורסמו לאחרונה בתחומים אלה. עם זאת מדגישים אנשי המחקר של הכנסת כי "המסמך אינו מתיימר להקיף את מכלול הסוגיות הנוגעות לקשר בין עוני וחינוך".

מהמסמך עולים, בין היתר, מספר ממצאים מטרידים ובהם:

בשנת 2008 היו בישראל 420,100 משפחות עניות, שבהן חיו 1,651,300 נפשות ומתוכן 783,600 ילדים. שיעור הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנה זו על 34%.

מכלול הנתונים הזמינים כיום אודות הישגיהם הלימודיים של תלמידי מערכת החינוך בישראל, במישור הארצי ובמישור הבין-לאומי, מצביע על פער ניכר בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בישראל.

המחקר המתייחס באופן ישיר להשפעות העוני על החינוך מועט. עם זאת, מן המחקר הקיים ניתן ללמוד בין היתר על השפעתם של גורמים מיקרו-חברתיים, כהתנהלות משפחתית יומיומית בסביבתו של התלמיד, על ההישגים הלימודיים.

סעיף מיוחד בדו"ח מזכיר כי דוח מיוחד של אונסק"ו קובע כי הרקע הביתי (home background) של התלמידים הוא המשתנה הבודד המשפיע ביותר על הישגים לימודיים, כאשר העוני הוא רק אחד ממרכיביו של משתנה רקע זה.

ישנן עדויות מוצקות לכך שבכוחו של החינוך לצמצם את השפעתו השלילית של העוני, אולם אין ביכולתם של מערכת החינוך ושל בתי-הספר לבדם להתגבר על השפעות העוני. לפיכך, נדרשת מדיניות חברתית-כלכלית מקיפה שתשלב בין שיפור הרמה הלימודית וקידום השוויון בתוך מערכת החינוך לבין צעדים נרחבים לצמצום ממדי העוני בסביבתם הרחבה של התלמידים;

בצד הגדרתו של צמצום הפערים כיעד מוצהר של מערכת החינוך, ישנו חוסר בהירות באשר למידת יכולתם והתאמתם של צעדי המדיניות הננקטים כיום להביא להשגתו של יעד זה.

עוד צוין בדו"ח כי מחקר חדש שנערך ביוזמת תנועת "הכל חינוך" מעלה כי שיטת הקצאת המשאבים הנהוגה כיום בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, הגם שהיא מעניקה העדפה מתקנת, יוצרת אפליה מובהקת בין אוכלוסיות שונות ומקפחת בבירור את המגזר הערבי.

עקב קיצוצים בתקציבי משרד החינוך בעשור האחרון, שיעור שעות התקן המוקצה כיום לצורך העדפה מתקנת בחינוך היסודי הוא נמוך ביותר ועומד על כ-5.6% בלבד מכלל השעות.

מנתונים שהתקבלו ממשרד החינוך ומדוח ביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי משרד החינוך לא גיבש מדיניות שיטתית להגשמת יעדיו של אגף שח"ר, המופקד על תוכניות שונות בתחום קידומן של אוכלוסיות חלשות וצמצום פערים במערכת החינוך. זאת ועוד, על-פי נתוני האגף, תקציבו קוצץ בתשע השנים האחרונות בשיעור חד של כ-65%.

את הדו"ח חותמים חוקרי הכנסת בהתייחסות לדו"ח מבקר המדינה שעסק בהרחבה בנושא אגף שח"ר, במסגרת הדוח השנתי האחרון שפרסם. בדוח זה מתוארת בדיקתו של משרד המבקר את פעולות אגף שח"ר בחודשים פברואר-ספטמבר 2008. משרד המבקר בדק, בין היתר, את פעילות האגף ביחס ליעדים שעמדו בפני המשרד.

בין הממצאים שהציג בדו"ח זה מבקר המדינה נכתב ש"תקציב האגף קוצץ בשנים 2007-2001 (שיעור הקיצוץ אותו מציין משרד מבקר המדינה נמוך בהרבה משיעור הקיצוץ העולה מנתוני האגף כפי שהוצגו לעיל; נדרשת בדיקה נוספת בעניין זה), ולעומת זאת מספרם של הילדים המוכרים לשירותים החברתיים ברשויות המקומיות ומספרם של הילדים בסיכון גדל מאוד במהלך שנים אלו – משרד החינוך לא גיבש מדיניות לטיפול בבעיה זו".

משרד המבקר ציין בדו"ח כי לפי הערכת משרד החינוך מספר התלמידים הנזקקים לשירותים שונים של אגף שח"ר מהווה כשליש מכלל התלמידים במערכת החינוך. למרות זאת, משרד החינוך לא גיבש מדיניות התמודדות ברורה והניח לאגף לפעול מבלי שניתן מענה מערכתי ושיטתי לנושא.

בסיכום ביקורתו על פעילות אגף שח"ר במשרד החינוך ציין משרד מבקר המדינה: "חינוך והשכלה הם המפתח להצלחת הפרט והחברה כולה. על הנהלת המשרד מוטלת האחריות לספק מענה מערכתי ושיטתי לטיפול באוכלוסיית היעד שלשמה הוקם אגף שח"ר. עליה לגבש מדיניות לטיפול ולהתמודדות עם הבעיות שהחריפו במשך השנים, תוך הסתייעות במחקרי הערכה, קביעת יעדים ומדדים ובדיקתן של התוכניות השונות במחקרי הערכה. על הנהלת המשרד להקפיד שתקציבי האגף יופנו לאוכלוסיית היעד שלו, ועליה לשרש כל חשש לניגוד עניינים או לעניין אישי".

בתגובה לנתונים העולים מהדו"ח אומר חבר הכנסת אורלב: "נתוני העוני המצביעים בבירור על פער ניכר בהישגים הלימודיים בין תלמידים עשירים לתלמידים עניים צריכים להדליק נורה אדומה בממשלה ובמשרד האוצר. הקיצוצים בחינוך הם הגורם המרכזי לדור שני, שלישי ורביעי לעוני והם שהפכו את מערכת החינוך למלכודת עוני, במקום מערכת המצמצמת את הפערים החברתיים. רק שינוי יסודי במדיניות הכלכלית שתקצה לחינוך 3-4 מליארד שקלים לקידום אוכלוסיית התלמידים העניים, תביא לשינוי אמיתי ושיוויון הזדמנויות ריאלי לתלמידים העניים במערכת החינוך".