מחקר: הישראלי אדיש אך מלא בביקורת

התושב הממוצע בישראל אדיש למה שקורה ברמה הציבורית ברשות המקומית בה הוא גר, ממעט להשתתף בפעילויות ציבוריות, קהילתיות או התנדבותיות, נוטה שלא להיות מועמד לתפקיד ציבורי כלשהו, אבל מלא בביקורת לגבי ההתנהלות של הרשות-  כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי ד"ר איתי בארי מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

במחקר שנערך בין החודשים מרץ ויוני בשנת 2009, נבדקו 468 תושבים מ-101 רשויות מקומיות המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המחקר בדק אחוזי תמיכה והעניק ציון ממוצע למדדי השתתפות פוליטית בישוב, בקהילה ובמוסדות מקומיים על רצף של 1-3 (3- השתתפות רבה; 1 – השתתפות נמוכה).

מהממצאים עולה כי מידת ההשתתפות המשוקללת של התושב ברמה המקומית עומדת על ציון נמוך של 1.59. לשם השוואה, ההשתתפות הפוליטית במישור הארצי – שגם היא לא גבוהה בלשון המעטה – עומדת על ציון של 1.75.

לדבריו של ד"ר בארי, הישראלי הממוצע משתתף בד"כ בבחירות המקומיות (ציון ממוצע של 2.5), אך זו דורשת מעורבות בתדירות נמוכה (אחת ל-5 שנים). לעומת זאת, מעורבות הדורשת מחויבות, קביעות והשקעת זמן הינה נדירה יותר. הישראלי מתעדכן ברמה נמוכה יותר בהתרחשויות הפוליטיות ברשות המקומית בה הוא גר (ציון ממוצע של 2.02) ואינו מועמד בד"כ לתפקיד ציבורי כלשהו (ציון ממוצע של 1.15). הוא גם לא מבזבז זמן רב מידי בכתיבת מכתבים המפרטים את טענותיו לנציגי הציבור (ציון ממוצע של 1.25).

התושב הממוצע אינו תורם רבות לקהילה דרך פעילויות חברתיות וולונטריות. הוא ממעט להשתתף בהפגנות או בכינוסים העוסקים בנושאים מקומיים (ציון ממוצע של 1.38) ואינו חבר בארגון קהילתי כלשהו (ציון ממוצע של 1.32) או בארגון התנדבותי למען אוכלוסיות חלשות (ציון ממוצע של 1.56). בוועד השכונה וועד בית לא רואים אותו יותר מידי (ציון ממוצע של 1.35) וגם לא בוועד הכיתה או בית הספר (ציון ממוצע של 1.3).

איפה הציונים בכל זאת גבוהים? במדד הביקורת כמובן, שנבחן הפעם על רצף של 1-5 (5- הרמה הגבוהה ביותר; 1 – הרמה הנמוכה ביותר). למרות השתתפות מזערית, לתושב הממוצע יש ביקורת על כך שיש אוכלוסיות שלא מקבלות ייצוג הולם ברמה המקומית (ציון ממוצע גבוה של 3.7) והוא חש ברמה בינונית כי השלטון המקומי מקפח לעיתים תושבים כמוהו (ציון ממוצע של 3.1).

עוד עולה מהממצאים כי קיימת תחושה בקרב התושבים כי אי השיוויון והקיפוח של השלטון המקומי פוגע בהם אישית – ההיגד "יש אנשים שאינם זוכים לתמיכה לה הם ראויים ואני אחד מהם" קיבל את הציון הממוצע 3.42 וההיגד "אם היה שיוויון הזדמנויות, חיי וחיי משפחתי היו טובים יותר" קיבל את הציון הממוצע 3.24.