כנס בנושא מניעת נשירה בהשכלה הגבוהה יתקיים מחר (רביעי) באוניברסיטה העברית כחלק מפעילות בנושא שוויון הזדמנויות להשכלה גבוהה של משרד דיקן הסטודנטים.
בכנס יוצגו ממצאי מחקרים שנערכו בנושא במוסדות השונים וייערך דיון אודות הדרכים למנוע נשירה. במהלך הכנס יוצג חזון המנהיגות הבכירה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בדבר האתגר שמציבה תופעת הנשירה.
לדברי דיקן הסטודנטים פרופ' אסתי שהמי, "האוניברסיטה העברית פועלת במסגרת דיקנט הסטודנטים למניעת נשירה ולקידום סטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. מהמחקר עולה כי אחד החסמים המרכזיים של סטודנטים אלו היא השפה האנגלית, דבר שמתבטא במתאם גבוה בין נשירה או גרירת לימודים ורמת האנגלית של הסטודנטים. בקיץ האחרון הפעלנו פיילוט של קורס קיץ באנגלית ל-65 סטודנטים מהפריפריה וכן סדנת עידוד ללימודי תואר שני בקרב הסטודנטים. שתי הפעילויות נחלו הצלחה רבה ואנו מקווים להמשיכן גם במהלך שנת הלימודים הקרובה".
לדברי פרופ' גד יאיר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, "תופעת נשירת תלמידים במהלך התואר הראשון מטרידה את מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם כולו. גרירת התואר האקדמי מעבר למספר מוגבל של שנים משמעה פגיעה תקציבית במוסדות הלימוד. נשירה של סטודנטים במהלך לימודיהם, מחייבת את האוניברסיטה לנסות ולהבין האם הדבר נעוץ במאפייניה והאם היא ערוכה למנוע תופעה זו מחד ולהתמודד עמה מאידך. "המחיר החברתי" של תופעת הנשירה ממוסדות ההשכלה הגבוהה יקר, משום שהפרטים החיים בחברה יהיו משכילים פחות, דבר שהשלכותיו תהיינה חינוכיות, חברתיות וכלכליות במידות רחבות היקף.
פרופ' גד יאיר וליאת רז-יורוביץ ערכו מחקר ומצאו 11 גורמי סיכון עיקריים לנשירה מלימודים: מין - אחוז הנושרים בקרב גברים גבוה בהשוואה לנשים; הגירה - אחוז הנושרים בקרב מי שאינם ילידי הארץ גבוה מזה של ילידי הארץ; לאום - אחוז הנושרים לאחר שנה או שנתיים דומה בקרב סטודנטים מהמגזר היהודי והערבי אך אחוז הנושרים לאחר שלוש שנים או יותר, גבוה יותר בקרב המגזר הערבי; גיל בעת התחלת התואר - גיל הסטודנט בעת התחלת התואר נמצא בקשר חיובי לסיכוי לנשור מן התואר; רמת האנגלית - נמצא קשר שלילי בין אחוז הנושרים מן התואר הראשון לבין רמת האנגלית של הסטודנט בתחילת התואר; ניעות בין חוגים בין השנה הראשונה והשנייה של התואר- אחוז הנושרים בקרב מי ששינו את אחד מחוגי הלימוד שלהם גבוה יותר.
ד"ר ענת גופן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית תציג מחקר על פיו בקרב הדור הראשון של סטודנטים הלומדים במערכות ההשכלה הגבוהה, מהוות המשפחות לרוב גורם להצלחה. הערכת ההורים את חשיבות החינוך, אשר לרוב באה לידי ביטוי במעורבותם בתהליך, משפיעה על ערכי הילדים, על שאיפותיהם ועל המוטיבציה שלהם להצליח. בד בבד, למרות הידע הנרחב בנוגע להיותה של התמיכה המשפחתית גורם קריטי בהצלחתו הלימודית של התלמיד, מתעלמת מדיניות החינוך מהסביבה הביתית ומהשפעותיה, ומתייחסת אליה כאל אילוץ בלבד. ד"ר גופן סבורה שבמקום לרתום את המשפחה, ההורים והסביבה הביתית לטובת הצלחת הילד, מרבית תוכניות ההתערבות לעידוד התלמידים אינן עושות שימוש באחד מהמשאבים העיקריים לטובת הישגים לימודיים וביתיים – ההון המשפחתי, המייצג את המשאבים הטמונים באורח חייה של המשפחה ומשפיעים על עתיד ילדיה, כדוגמת סדרי עדיפויות והשקעת זמן.
ציון רגב מקרן אייסף ישראל יעסוק בתוכניות התערבות ותוצאותיהן למניעת נשירה במערכות ההשכלה הגבוהה. לדבריו, מתן מלגה או סיוע כלכלי אחר מפחית מעט או בכלל לא את הסיכון לנשירה. לדבריו, התמודדות עם תחושת הזרות והניכור תמנע את הנשירה. סטודנט המגיע עם קשיים כלכליים, שהוא "הראשון במשפחה" המגיע למעמד לימודים אקדמיים, שהזירה האקדמית זרה לו ושנאלץ לעבוד קשה בכדי להגיע ללימודים אקדמיים נמצא בסיכון לנשירה. במקרה זה, המלגה לא נותנת מענה לתחושת הזרות והניכור שעלולה להפוך לנשירה ברגע שיצוצו קשיים לימודיים, גם אם מינוריים. על כן, דרושה מעטפת אישית וחברתית באמצעות יצירת קבוצת השתייכות, חיזוק הביטחון העצמי ויצירת סביבה מוגנת.
הכנס יורכב מארבעה מושבים: המושב הראשון ידון בממצאי מחקרים העוסקים בנגישות, מצויינות ונשירה ממוסדות להשכלה גבוהה; המושב השני יעסוק בתוכניות התערבות ותוצאותיהן; המושב השלישי יעסוק בהתוויה של מדיניות למניעת נשירה והמושב רביעי יתרכז בחזון וביישומה של מניעת הנשירה בהשכלה הגבוהה.