הועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה אמורה להמליץ על שלושה מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי הבא לממשלה. הערב (רביעי) סיימה הוועדה ללא החלטות את דיוניה.
עו"ד נפתלי ורצברגר אומר כי אין ספק שזהותו הפוליטית של המועמד תשפיע גם על תפקודו כיועץ, "בדרך כלל הרקע של אדם משפיע גם על החלטותיו במיוחד שכמדובר ביועץ משפטי שאמור לתת הנחיות לפרקליטות, עם זאת צריך לזכור שמדובר גם במינוי מקצועי ממדרגה ראשונה".
לדבריו חילוקי הדעות שהתגלעו בין חברי ועדת האיתור מעידים על המחלוקת הגדולה שיש כיום בחברה בישראל, "היועץ המשפטי לממשלה זהו מוסד ייחודי שיש רק במדינת ישראל, בשנים הראשונות היועצים המשפטיים היו מזוהים עם השלטון, אבל עם השנים נוצרו כל מיני קונפליקטים בשאלות שקשורות לזהות המדינה ולזהות היהודית, שאלות של בין שמאל לימין ושאלות פוליטיות ונוצר ליועץ מעמד מכריע, ההחלטות של היועץ היו גם בסוגיות שיש להם השפעה להחלטות רוחניות. אם המדינה מחליטה שלא להגן על עמדת הממשלה בבג"ץ בסוגיות ביטחוניות אז למעשה בזה נסתם הגולל על הדיון".
הוא מחזק את ידיהם של ח"כ יריב לוין והשר לשעבר משה ניסים שמנסים להטביע את חותמם על מסקנות הוועדה, "הגישה שלהם למנות אדם עם השקפת עולם בסיסית יהודית ויש כזאת חיה, זאת בהחלט עמדה שצריך לקחת בחשבון, אבל אם מדובר על כוונה למנות יועץ מטעם, זה פסול. בסופו של יום יוצגו שלושה מועמדים, אנשים שונים עם תפיסת עולם ורזומה שונים ואני שמח שלוין וניסים רוצים להביא קול אחר לוועדה".
לדבריו עד כה היועצים המשפטיים לממשלה הושפעו מעולם המסורת והערכים היהודיים, "אליקים רובינשטיין הביא מטען יהודי לתפקיד ועם כל חילוקי הדעות איתו לא הייתה מחלוקת על כך שהמשרד התנהל בזמנו בצורה מקצועית והייתה שם גם זווית יהודית. מני מזוז אמנם לא חובש כיפה אבל גם הוא בא ממשפחה תורנית, מבית תורני, בנעוריו התחנך בישיבות ויש למטען הזה משקל. בסך הכל אם אתה מנתח את פעולותיו של מזוז בשאלות של הזהות היהודית של המדינה הוא לא נתן עמדה נחרצה לא לכאן ולא לכאן, והוא ניסה ללכת בין הטיפות, גם בסוגיות שקשורות להתנתקות וספיחיה מזוז ניסה להלך בין הטיפות".